איזבלה (איזבלוצ'קה), בתם של נטליה וסרגיי גנדלין, נולדה בי"ח בשבט תשנ"ו (08.02.1996) בפתח תקווה, בת בכורה, אחות גדולה של אמילי, ושל מילנה, אחות למחצה. גדלה והתחנכה באשדוד. למדה בבית ספר יסודי "אלונים". ילדה יפת תואר, חייכנית, טובת לב וחברותית. בילדותה השתתפה בחוגים רבים, למדה בלט, פסנתר, שחייה וטניס והשתתפה במקהלה. בהמשך למדה בתיכון "מקיף ז' הקריה" והתאמנה באתלטיקה קלה. הייתה בת מסורה להוריה ואחות תומכת ואוהבת.
בסיום לימודיה, התגייסה לצבא. אחרי השחרור, המשיכה ללימודים אקדמיים ולמדה תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בניהול עסקי בינלאומי ב"מכללה למינהל". בסיום לימודי התואר עבדה בחברת השילוח הבינלאומי "ICL Intelligent Logistics" בתפקיד ראש צוות קריטיקל (משלוחים דחופים). בלטה כעובדת חרוצה ואהובה על עמיתיה. את נדב יהודה הכירה בגיל 15, אבל האהבה ביניהם פרחה רק כשהייתה בת 22, לאחר שנפגשו באופן מקרי ברחוב באשדוד, עיר מגוריהם. בשנת 2020 הם עברו לגור יחד, התארסו והיו אמורים להתחתן ב-26.10.23. בספטמבר 2023 נסעו יחד עם הוריה לטיול באיים המלדיביים, שם ערכו טקס נישואין במסורת המקום ורצו להקרין את הסרטון ביום חתונתם. איזבלה הייתה מוקפת חברים ואהובה על הבריות. אישה מלאת שמחת חיים שבכל מקום שבו הייתה הפיצה אור ואנרגיה חיובית. המשפט שלאורו הלכה היה "Good vibes only". ספורט היה חלק משגרת חייה. היא הקפידה ללכת לחוגי יוגה, לאימוני כושר ואהבה לעשות סקי. הייתה אוהדת קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". איזבלה אהבה לקרוא ספרים, לטייל בעולם, לעשות סקי וללמוד דברים חדשים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
איזבלה ובן זוגה נדב הגיעו לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים, בו חגגו כ-3,000 איש, בשעה 6:00 בבוקר, כחצי שעה לפני תחילת המתקפה. עם הישמע האזעקות, הם החליטו לנסוע הביתה. בדרכם חזרה, נעצרו ליד מיגונית סמוך לקיבוץ עלומים כדי לתפוס מחסה מירי הטילים. איזבלה יצרה קשר עם משפחתה וסיפרה שיורים עליהם. נדב יצא מהמיגונית לבדוק מה מתרחש ואז הבחין במחבלים. הוא התחבא בין השיחים וכך ניצל. המחבלים זרקו רימונים לתוך המיגונית ואיזבלה נפגעה ברגל וביד. לאחר מכן נכנסו המחבלים למיגונית תוך כדי ירי, שם איזבלה נורתה למוות. במיגונית עלומים שהו יותר משלושים איש, מתוכם רק כעשרה ניצלו. בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
איזבלה גנדלין נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 27. הובאה למנוחות בבית העלמין באשדוד. הותירה אחריה הורים, שתי אחיות ובן זוג. על מצבתה כתבו אוהביה: "הפרח הכי יפה בערוגה של החיים. את השמחה שלך אי אפשר לעקור ואת האור שלך אי אפשר לכבות. תמיד דאגת לסובבים אותך ורק אז לעצמך. לנצח תפרחי בלב שלנו".
משפחתה של איזבלה הקימה אתר אינטרנט לזכרה www.izabellagandlin.com עם סיפורים ותמונות מתחנות חייה השונות. חברה איתי צייר את דמותה וכתב את שמה על מיגונית באשדוד. מועדון ספורט "מכבי חיפה" העלה ליוטיוב סרטון לזכר איזבלה.