בן הלה ונג'י. נולד ביום ט' בניסן תשט"ז (21.3.1956) בקריית אונו. אח לשולה, אהוד, נחום ועופר. אבנר גדל והתחנך בקריית אונו. בשנות ילדותו הראשונות גר בצריף במעברה, ובהמשך עברה המשפחה לגור בשיכון. למד בבית הספר היסודי "תלמים" ביישוב והמשיך לתיכון "אורט" ברמת גן במגמת עץ ונגרות, תחום שאהב במיוחד. בנעוריו תרם רבות לקהילה. לאחר שעבר בהצלחה קורס מדריכי נוער, עסק בהתנדבות במחלקה לנוער וספורט בעיריית קריית אונו. הדריך נערים בכדורגל ובמלאכת היצירה בעץ. על פעילותו קיבל תעודת הוקרה. בחופשות הקיץ נהנה לבלות אצל סבו וסבתו בחיפה, והם כינו אותו "פשוש" משום שלא נח לרגע – היה ילד פעלתן, תזזיתי ומלא חיים. אחיו סיפר שהתאפיין ברגישות לזולת. בשעות הפנאי עסק בפעילות ספורטיבית, ובתחביבים שונים כמו איסוף בולים ואיסוף מטבעות ושטרות כסף מרחבי העולם. נהג ללוות את אימו כשביקרה חברות ותמיד התעניין אם קיבלו מכתבים מחו"ל, כך השיג בולים מגוונים מכל העולם. בשנת 1974, בתום לימודיו התיכוניים, התגייס לצה"ל ושובץ לתפקיד אלחוטן בגדוד "רשף" של חיל התותחנים. שירת בבסיס בחצי האי סיני. במהלך השירות נפגעה בריאותו, חלה הידרדרות בשמיעתו. הוא סיים שירות סדיר והשתחרר בדרגת סמל. לאחר השחרור נאלץ לעבור כמה ניתוחי ראש, ובחלוף הזמן אבדה לו יכולת השמיעה כליל והוא החל להתנייד בכיסא גלגלים. את זמנו בילה בטיולים ובפעילות ב"בית הלוחם", והמשיך להכין עבודות עץ משולבות בקרמיקה ולטפח את אלבומי המטבעות, השטרות והבולים שלו. אהב להאזין למוזיקה, למרות קשיי השמיעה. אבנר יעקב נפטר ביום ח' בניסן תשנ"ג (30.3.1993). בן שלושים ושבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון בפתח תקווה. הותיר הורים, אחות ושלושה אחים. עבודות העץ והאלבומים שאבנר הכין הם מזכרת ממנו ושמורים בבית המשפחה. בשל אהבתו הרבה למוזיקה, בשנת 1995 חנכה משפחתו חדר מוזיקה לזכרו בתיכון על שם יצחק בן צבי בקריית אונו ורכשה כלי נגינה עבור התלמידים. אבנר מונצח ב"גן הגיבורים" בקריית אונו, ובאתר זיכרון וגבורה לבני גוש דן שנפלו במערכות ישראל שהוקם בבסיס "תל השומר".