הבן הצעיר של חנה ועזרא. נולד ביום ח' בטבת תשס"ג (13.12.2002) ביישוב אזוּר שליד חולון. אח לגל ועמית. כאשר מלאו לתומר שלוש שנים, הצטרפו למשפחה עדן ומאור כילדי אומנה והפכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה ולאֶחיו בלב ובנשמה.
תומר גדל והתחנך ביישובו. התחנך ב"גן יערה" וב"גן נופר" ועלה לכיתה א' בבית הספר היסודי על שם גיורא יוספטל. המשיך לחטיבת הביניים על שם יצחק רבין, ובחר ללמוד במגמת מנהיגות שתאמה את תפיסותיו הערכיות. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר "אורט חולון", במגמת צילום ופוטושופ. כאן צמחה אהבתו לתחום האמנות, הציור והצילום, וכאן נתן דרור לדמיונו המפותח.
מגיל צעיר בלט בשלוותו, בהתנהלותו השקטה ובנועם הליכותיו. ככל שהתבגר, התחדדו גם שאר מידותיו הטובות: נדיבות, טוב לב, צניעות, נאמנות ללא פשרות לאמת הפנימית שלו ולעקרונותיו – וכמובן לחבריו. בחופש של כיתה ח' הצטרף לטיול קבוצתי עם מאות ילדים שלא הכיר, והייתה זו חוויה שהותירה בו רושם עמוק ויצרה מעגל חברים חדש. דודתו סיפרה שהוא "גמע בשלוק" את כל המסלולים אף שנעליו נקרעו, ונהנה מכל רגע.
במהלך לימודיו בתיכון נבחר למשלחת חילופי נוער, וטס לגרמניה. בזמן שהותו שם התחזק בו מאוד הרגש הפטריוטי.
לימים, סיפר בן דודו ניצן על נסיעתם המשותפת לאירלנד, ועל מקרה שאירע באחד הברים שנכנסו אליו. בבר התנגן השיר "Zombie" של ה"קרנבריז" ("The Cranberries"), להקת רוק אירית, המספר על התקפה של המחתרת האירית כנגד הבריטים. משהתברר לתומר כי המקומיים אינם מודעים לרקע ההיסטורי של השיר, נדהם. "הוא נתן לי את הנאום של מנחם בגין, של יהודים לוחמים," סיפר ניצן, "והסביר כמה חשוב להילחם ולשמור על המדינה שלך, על הערכים שלך ועל ההיסטוריה של העם. שלא משנה מי אתה ואיפה אתה נמצא, אתה צריך לדעת מאיפה באת ולאן אתה הולך."
שאיפתו של תומר לשרת שירות משמעותי בצה"ל נבטה כבר בכיתה ט'. משעה שהחליט, נותבה כל עשייתו למען השגת היעד שהציב לעצמו; הוא שיפר באופן דרמטי את ההישגים הלימודיים והשקיע מאמצים עצומים בחיזוק כושרו הגופני. "יום-יום," סיפרה אחותו גל, "בחמש לפנות בוקר, תומר יצא לריצה עם תיק מלא באבנים או בחול, נחוש להגשים את המטרה."
בד בבד, הצטרף לתנועת הנוער "הצופים" והפך למדריך אהוב בשבט "שקמה" של צופי אזור. עיטר את קירות המבנה, שדרג את המחסן, ובעיקר טיפח את חניכיו, דאג להם והאמין בכל אחד מהם. "הצופים" הפכו למשפחתו השנייה – "המשפחה שהוא הקדיש לה את מיטב שנותיו," כתבו בני משפחתו, "שגרמה לו לחייך, להתבגר, ושיחד איתנו הפכה אותו לאדם הנפלא שהוא." ביוני 2021, בערב הוקרה שערך מדור הנוער של המרכז הקהילתי אזור לבני הנוער המצטיינים ולמתנדבים בחינוך, הוענקה לתומר תעודת הצטיינות על פעילותו ב"צופים".
תומר, ששאף לחיות חיים מלאי משמעות, לא חדל לחפש דרכים לשפר את עצמו, לממש את הערכים שדגל בהם – נתינה, אהבת האדם ומסירות לארץ, ולעודד גם אחרים להיות בני אדם טובים יותר. לפיכך, התנדב בסיום לימודיו לשנת שירות ב"אחריי! נוער מוביל שינוי" – עמותה חינוכית חברתית הפועלת למען העצמת המסוגלות, השייכות והאחריות החברתית בקרב נוער וצעירים, והצטרף לסניף בת ים. בבקרים התנדב בבית הספר היסודי "השחר", שם עבד עם תלמידים וסייע להם, ואחר הצהריים התנדב במועדון לנוער בסיכון – "החממה", הדריך את בני הנוער ושימש להם מודל לחיקוי. נוסף על כך, התנדב ל"שט"ו" – "שירות טוב ומשמעותי".
לפני גיוסו הספיק לטוס עם אחיו עדן לשלושה שבועות של "יורו טריפ" – טיול בערי אירופה. הם ביקרו בשש מדינות, צברו חוויות טובות והרימו "לחיים" בכל בר אפשרי.
עם גיוסו לצה"ל, ב-12 בדצמבר 2022, הוצב בחיל הרגלים, והגשים את חלומו לשרת בחטיבת "גולני" – החטיבה שלמשפחתו היו בה שורשים עמוקים. החל את מסלול הכשרת הלוחם בגדוד 51 – "הבוקעים הראשון", ובמהלכו הגשים חלום נוסף, כשנבחר לשמש "נגביסט" – נושא מקלע "נגב". כדרכו, מילא את התפקיד במלוא הרצינות והאחריות, היה אהוב על חבריו וזכה לשבחים ממפקדיו.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, שהו חיילי גדוד 51 במוצב כיסופים, הסמוך לקיבוץ כיסופים בעוטף עזה. בשעה 06:00 בבוקר עלה לבדו תומר עם ה"נגב" לשמירה בבונקר, במרחק של כ-150 מטר מהמוצב עצמו. "תומר נהג לבדוק שכל השרשירים של ה'נגב', ישרים" סיפר אביו, "מוכן למלחמה תמיד." בזו הפעם, המלחמה פרצה.
באותו בוקר, סמוך לשעה שש וחצי פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים, והערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. בשעה 06:30, עם פתיחת מתקפת החמאס, התריעה התצפיתנית כי שיירת טנדרים ואופנועים שועטת מהאזור הבנוי הפלסטיני לעבר הגדרות, והציעה לתומר לחזור אחורה, לתוך המוצב. תומר סירב לעזוב את העמדה ונערך ללחימה.
לקראת השעה 06:40 הגיעו מחבלים למוצב כיסופים. תומר שהיה לבד בעמדה מחוץ לבסיס הצליח לחסלם, המשיך להילחם בעמדה מול עשרות מחבלים נוספים שהגיעו באופן רכוב, וירה כדורים עד שהתחמושת שברשותו אזלה (675 כדורים על קנה אחד), והוא נהרג. גבורתו עיכבה את המחבלים מלחדור למוצב, אפשרה ללוחמים ולאנשי קיבוץ כיסופים להתארגן לקראת המשך הקרב, ובכך ניצלו חייהם של רבים.
בתום כחמש-עשרה שעות של קרב, הצליחו לוחמי גדוד 51 והתגבורת שהצטרפה אליהם מיחידת "אגוז" לבלום את המחבלים ולטהר את השטח.
רב-טוראי תומר נגר נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023), והוא בן עשרים ואחת. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
סיפור הגבורה של תומר סוקר בכל הערוצים, ופעולות הנצחה רבות נעשו לזכרו.
במסגרת פרויקט הנצחה שיזם ירמי אייזנבאך, בעליה של רשת חנויות התכשיטים "תכשיק", הוענקה לאימו של תומר שרשרת מכסף טהור עם תליון בצורת לב שדמותו של תומר חרוטה עליו בצד הכיתוב "גיבור של אימא".
קבוצת "בית"ר ירושלים" בכדורגל, שתומר היה אוהד מושבע שלה, הציבה את תמונתו ביציע המזרחי של אצטדיון "טדי" בירושלים לצד תמונות של אוהדי בית"ר נוספים שנרצחו במתקפה ונפלו בקרב.
שלושה מחבריו ללימודים, לוחמי נח"ל, הניפו במהלך הלחימה כמחווה לזכרו את דגל המועצה המקומית אזור עם שמו בחוף הים של עזה.
המשפחה הפיקה מדבקות עם תמונתו ועם דמותו המאוירת לצד ציטוטים מעוררי השראה על רקע סמל גדוד 51.
ב-13 בדצמבר 2023, יום הולדתו של תומר, הוזמנו תושבי אזור להדליק נר שביעי של חנוכה ולהאיר את השמיים לזכרו.
לאור אהבתו לבירה, ביוזמת המשפחה חברת "שקמה" השיקה מהדורה מוגבלת למשפחה עם השם של תומר, אך זה לא הספיק. המשפחה פנתה למבשלת "גלנץ" מירוחם אשר השיקה מהדורה מיוחדת של שלוש בירות על שמו.
בישול ושיווק "בירה תומר" נעשה על ידי המשפחה בשיתוף מבשלת שריגים וכל ההכנסות של המיזם ייתרמו לקהילה ולהנצחתו של תומר. המשפחה הקימה אתר לפרויקט ולמכירת הבירה, TOMERBEER.com.