בן חיה ומאיר-זאב. נולד ביום כ"ב באלול תשל"ה (29.8.1975) בבת ים. אח למיכל, מוריה ומשה. שמוליק החל את לימודיו בבית- הספר היסודי הממלכתי-דתי "תחכמוני", המשיך בחטיבת הביניים בישיבת בני עקיבא אדר"ת וסיים בבית-הספר התיכון הטכנולוגי-דתי אמי"ת בבר אילן, במגמה הריאלית-ביולוגית. בתקופת לימודיו היה שמוליק פעיל במסגרת תנועת הנוער "בני עקיבא", בשבט "המבשר" בבת ים. שמוליק אהב את נופי הארץ ואתריה. הוא נהג לערוך טיולים רגליים לאורכה ולרוחבה, טיולי אופניים ואף מסעות סנפלינג הרפתקניים. תחביב נוסף היה עבודות יצירה והרכבה, אשר דרשו ממנו מיומנויות ידיים עדינות. שמוליק היה בן מסור ואוהב. ענייני המשפחה העסיקו אותו רבות והיו לו מקור לסיפוק והנאה. הוא העניק חום ותשומת לב ללא גבול, ודאג לסייע לבני הבית תוך התחשבות ורגישות לצורכי הזולת.

עם סיום לימודיו התיכוניים הצטרף שמוליק לישיבת ההסדר "הר עציון" ובמסגרתה גויס לצה"ל בשלהי יולי 1994, אך בשל פגם בראייה נדחתה בקשתו להתגייס לחטיבת גולני. שמוליק, אשר ביקש להתמודד עם האתגר שבשירות כלוחם ביחידת חי"ר, במסגרתה, כך האמין, תהיה תרומתו בעלת חשיבות גדולה ביותר, מיאן להשלים עם הדחייה. הוא חזר ושטח את בקשתו בפני קציני המיון, עד שאושרה. בתום תקופת השירות הראשונה בחטיבה, בה עמד בהצלחה בכל המטלות שהוטלו עליו, הוכשר בתקופת השירות השנייה לתפקיד חובש קרבי והוצב בבית-הספר לקצינים, בה"ד 1. כוח רצון ונחישות ליוו אותו לאורך דרכו, הוא בלט במשמעת עצמית גבוהה, באחריות שבה ביצע את משימותיו וברצונו העז לתרום לכל מסגרת בה נטל חלק. חבריו, מוריו ומפקדיו, תיארו אותו כעלם רציני ועניו, אשר שמחת החיים שלו, טוב לבו ונדיבותו חיבבו אותו על הכל. גם בתקופת הצבא עסק שמוליק בפעולות התנדבות שונות. הוא היה פעיל במד"א, ליווה טיולים כמאבטח, ובשעותיו הפנויות סייע לתלמידים צעירים בלימודים של מקצועות הקודש. הוא הפגין בקיאות רבה בטעמי המקרא ושימש כקורא בתורה, בקיא ומצטיין, בבתי כנסת רבים בעירו. כאשר היה מגיע לבית הוריו לשבתות, נהג לומר דברי תורה להנאתם של בני הבית. שמוליק היה שוקד על כתיבתם בלילה שלפני הביקור, עד שנראו לו מספקים דיים, לחדש ולהעשיר את עולמם של שומעיו.

לאחר שירותו הצבאי תכנן להתחיל בלימודי מחשבים באוניברסיטה.

ביום י"ח בניסן תשנ"ז (25.4.1997) נפל שמוליק בעת מילוי תפקידו. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות - מיכל ומוריה, ואח - משה.

לאחר נפילתו, נמצא עיזבון ספרותי מגוון של מאמרים ודברי תורה שהשאיר אחריו. זכרו הונצח בערב זיכרון ולימוד בישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים, במערך הרצאות ושיעורים קבועים, ובעלונים שבהם מופיעים גם דברים פרי עטו.

ספר מדעי בשם "שערי שמואל" ראה אור ובו מיצירותיו של שמוליק וכן מאמרים לזכרו העוסקים באספקטים שונים של ארץ-ישראל.