שי הלנה רגב

שי הלנה, בתם של אפרת ורון, נולדה ביום ב' בתמוז תשנ"ח (25.06.1998) ברמת ישי. אחות לניצן. גדלה והתחנכה ביישוב רמת ישי, שבעמק יזרעאל. כאחות בכורה הייתה מחוברת בקשר אמיץ לאחותה הקטנה ניצן. למדה בבית הספר היסודי "ארזים" שברמת ישי. הייתה תלמידה שאהבה לשיר, בורכה בקול פעמונים והשתתפה תמיד כזמרת בטקסים בבית הספר וביישוב. כשסיימה את בית הספר היסודי, המשיכה לתיכון מקיף "העמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע. הייתה פעילה חברתית והדריכה בתוכנית למדריכים צעירים. שי הקיפה עצמה בחברות וחברים רבים, שאהבו אותה ללא תנאי. בין היתר, בזכות שמחת החיים שלה ורגישותה. כשבגרה הייתה אוזן קשבת עבור כולם, ייעצה להם ועזרה להם להגיע לתובנות משמעותיות על החיים, אך בעיקר הקשיבה. בטיול שלפני הצבא נסעה לגאנה שבאפריקה לחודש של התנדבות בבית יתומים. עם גיוסה לצבא שירתה כתצפיתנית במרכז הפיקוד "ים נחושת" שבגבול לבנון. לאחר מכן יצאה לקורס מפקדות. היא סיימה את שירותה כמפקדת במרכז הפיקוד, וביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל נבחרה למצטיינת מפקד חטיבה. כשהשתחררה מהשירות הצבאי עברה לגור בתל אביב ולמדה תקשורת בבית הספר לעיתונאות I-TEM. במהלך הלימודים הצליחה להגשים את חלומה המקצועי ועבדה בעיתון "מעריב" כעורכת מדור TMI, שימשה גם כמבקרת תרבות, מסעדות, תיאטרון וטלוויזיה. העבודה התחברה לאהבתה לאופנה, ולהיותה גורו של סטייל לכל מי שהכיר אותה. במקביל לעבודה למדה תקשורת באוניברסיטה הפתוחה. שי התחילה את השלב העצמאי בחיים והייתה מאושרת. בשנת 2023 הכירה את ניר פורטי והאהבה ביניהם פרחה מייד, מההתחלה היה ברור לכולם שהקשר הזה רציני ושיימשך לנצח. בספטמבר 2023 עברו בני הזוג לגור יחד. הם תכננו לחגוג במדריד את יום הולדתו ה-30 של ניר, ושי כבר הכינה ברכה, אשר נמצאה בטלפון שלה אחרי הירצחה. אך קודם לנסיעה לחו"ל החליטו לנסוע לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" עם זוג חברים טובים.

ביום שבת לפנות בוקר, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, הגיעו שי, ניר והחברים לפסטיבל שהתקיים ליד קיבוץ רעים. הם בילו במקום עם עוד כ-3,000 חוגגים. בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. לאחר מטח הטילים נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. שי התקשרה מייד הביתה ואמרה שיש אזעקות צבע אדום ושמפנים את המסיבה, באותה שיחה אמרה לאימה, אפרת: "אנחנו בסדר, אל תדאגי." בשעה 8:01 הודיעה שהגיעו לרכב ושהם מנסים לצאת מהמקום אך היציאה פקוקה. שי אמרה לאימה שהיא אוהבת אותה וניתקה את השיחה. שי וניר הוגדרו כנעדרים. כשבוע לאחר מכן, כשניר עדיין נעדר, הגיעה הבשורה הנוראה ששי נרצחה. אחרי זמן מה נודע שגם ניר נרצח. המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה. שי הלנה רגב נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים וחמש. היא הובאה למנוחות בבית העלמין ברמת ישי. הותירה אחריה הורים ואחות. הלווייתה של שי נערכה בנוכחות אלפי אנשים. על מצבתה נחרטו המילים: "תרקדי את זה, אם את לא מצליחה לנשום, המילים יהפכו למים, והמים אל התהום."

במסגרת עבודתה צפתה שי בהצגה של תיאטרון הבימה - "איכן שפועם ליבךָ", וכתבה עליה ביקורת. יוצרי ההצגה זכרו את שי לטובה, וכששמעו על הטרגדיה החליטו להקדיש לה את הצגתם הראשונה מאז פרוץ המלחמה. כחודשיים לאחר מותה, בנוכחות מאות חברים ובני משפחה, עלתה ההצגה לזכרה. אחותה ניצן כתבה שיר לזכרם של שי וניר - "האנשים והפיות". הזמרת ליאור קקון שרה אותו לראשונה במסגרת פרויקט "שירים לזכרם" שהתקיים בתל אביב. את השיר ליווה קליפ מרגש עם תמונות וקטעי וידאו של בני הזוג. אירועי הנצחה נוספים נערכו ביישוב רמת ישי.