בן נינט ומנחם. שון נולד ביום כ"ז בטבת תשנ"ה (30.12.1994) בתל אביב. ילד שני להוריו, אח של שחף ושיר לי.
שון נולד וגדל בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. ילד שובב, סיפרה אימו, תמיד בתנועה. כשהיה בגן הוא נפל ממתקן ושבר את המרפק. כל סובביו היו בלחץ בעת הטיפול, אבל הוא נשאר שקט ואפילו לא הזיל דמעה כששמו לו שלושה ברגים לאיחוי השבר. זה קרה ממש לפני פסח, אז בגן ארגנו סדר פסח שבו שון היה אורח הכבוד, ומאז כל הילדים חיפשו את קרבתו.
מהגן שון המשיך לבית ספר יסודי "איילון" הסמוך לביתו, ומשם לחטיבת ביניים ותיכון בבית ספר עירוני ד' בצפון העיר. לאורך כל השנים שון בלט כתלמיד טוב גם בלי שהשקיע, וכמי שאהב לקרוא וללמוד באופן עצמאי, וכך רכש ידע רב מעבר לתכנית הלימודים.
בכיתה י' עשה שון מחויבות במכבי אש.
שון אהב מאוד לקרוא, סיפרו הוריו: "כל כך רחב אופקים וצמא דעת, עד כי לכל מקום אליו הלכת והיכן שרק היית תמיד היה ספר בתרמילך, ותולעת הספרים שבתוכך כרסמה את שורותיו בהנאה". הוא גמע ספרים עבים במהירות, למשל את כל ספרי הארי פוטר קרא עשרות פעמים, שאל ספרים מספרייה וגם קנה ספרים רבים. בעיקר התעניין בהיסטוריה, במדע בדיוני, במצביאים ובאנשי מדע שעיצבו את העולם. בזכות הקריאה רכש ידע רב בכל הקשור להיסטוריה ולאזרחות, מה שהרשים מאוד את מוריו.
בנוסף לקריאה שון אהב לחקור ולבדוק בעצמו כל דבר, וכך צבר ידע רב בתחומים מגוונים. הוא תמיד ביקש להתפתח ולשנות, והיו לו המון רעיונות לתיקון ולייעול העולם סביבנו. "הראש הגאוני לא הפסיק לחשוב", כתבו הוריו, "לייעל, להמציא. בעיקר המצאות כאלו שיאפשרו יותר נוחות, יותר התייעלות, חסכון בזמן ושיפור הבטיחות". בין הרעיונות ששון חשב עליהם והניח שיתרמו לקהילה בעתיד - ללמד ילדים בעזרת משחקי כדור, לבנות קולרים במגרשי משחקים, לבנות אוטו-שווארמה שיגיע לחיילים בבסיסים רחוקים. שון גם הכין אפליקציה לסידור התיק לצבא במהירות וכך, חבריו שהתגייסו ביקשו את האפליקציה, שנהייתה פופולארית, על מנת להיעזר בה. שון הגה פיתוח קסדה קלה לחיילים הקרביים שמונעת התקרחויות ועוד.
מגיל צעיר שון עסק הרבה בספורט. עד גיל שבע הוא השתתף בחוג קפוארה וגם שיחק בחוג כדורסל. בכיתה ג' הוא נטש את החוגים האלה והחל לשחק כדורגל בקבוצת הילדים של מועדון "בני יהודה". שון שיחק שם כשש שנים, אחר כך השתתף שנתיים בקבוצת גדנ"ע יהודה, ובכיתה י' שיחק בקבוצת הפועל רמת גן. כשחגג שון יום הולדת ארבע-עשרה הוא קיבל במתנה, לבקשתו, כלב, וקרא לו טוטי - על שם שחקן הכדורגל האיטלקי פרנצ'סקו טוטי.
כשהיה בכיתה י"א שון לא רצה לפתח את הכדורגל כקריירה, אלא לתחביב אהוב מאוד. שון החליט לנסות משהו אחר, כששיחק כדורגל בספורטק צפה בחברה שהתאמנו בבייסבול ועבר לשחק בייסבול. למרות שבייסבול לא מאוד מוכר בארץ, ולמרות שהוא התחיל בעיסוק זה בגיל מבוגר, התגלה עד מהרה כישרונו הגדול בתחום והוא השתלב בנבחרת. בכלל היה שון ילד של כדור, סיפרה אימו, ובחדרו אסף כל מיני כדורי משחק. תיארו חבריו: "נדיר לראות את שון שלנו בלי כדור ביד / לא פלא שבג'אגלינג הוא התאהב מיד / ותענוג לראות אותו עושה להטוטים / עם תפוזים ותפוחים או כדורים פשוטים". בנוסף למשחקי כדור אהב שון לרוץ, ובתיכון היה אלוף השכבה שלו בריצה.
שון היה נער יפה תואר וטוב לב, רציני ודייקן, אכפתי ועוזר לסובביו אך תמיד בצניעות ובלי להתפאר בכך. הוא בלט כצעיר חכם ורגיש, אחד שאהב מוזיקה עכשווית אך גם ידע לדקלם שירי משוררים.
בכיתה י"ב פרש שון מבייסבול, והקדיש את זמנו ללימודים ולבילויים לפני הצבא. הוא אהב לבלות, אהב חברים ותמיד היה המסמר בחבורה. שון אהב את תל אביב עירו ותמיד אמר שזאת ה – עיר. שון הכיר ואהב לנסות כל מסעדה חדשה וכל מקום בילוי בעיר. במסגרת הבילוי שון גם הירבה במעשי קונדס, בעיקר כאלה שהעידו על אומץ ליבו. תיארו החברים: "פעם בכיתה ט' ביום חורף קפוא במיוחד / קפץ למזרקה של דיזנגוף ללא פחד / וכל החברים נאלצו לשלם בתמורה / עשרים ש"ח כל אחד לכבוד מעשה הגבורה". "לשון היה חיוך ממיס לבבות", כתבו הוריו, "לא משנה מה עשה, הוא היה מחייך ומיד היו שוכחים הכול".
ביום 21.7.2013 התגייס שון לצה"ל. הוא הלך בדרכו של אחיו הגדול שחף ושירת כלוחם בחטיבת גולני, בגדוד 13. שון הצליח מאוד בצבא, ואהב את שירותו. מפקדיו סיפרו איך גמע בשקיקה את כל דפי המידע שחולקו, והצליח בכל מבחני הידע בנושאי הכרת הארץ, היסטוריה ועוד.
שון סומן כבעל יכולות גבוהות וכבר בפברואר 2014 נשלח לקורס מפקדי כיתות, אך כיוון שרצה להיות עם חבריו, חזר לגדוד בהמתנה לקורס הבא. גם בקורס אהבו את שון מאוד והוא סומן כבעל יכולות גבוהות מבחינת כושר גופני וידע כללי, כמו כן שון הירבה לעזור לחבריו. חבר סיפר, לדוגמה, איך פנה לשון כדי להחליף משמרת ונענה מיד בחיוב.
ב-6.7.2014 חזר שון מקורס מ"כים לגדוד מביתו והצטרף לחבריו. בערב שוחח עם אימו בטלפון. באותה שיחה סיפר שון לאימו שזה היום המאושר ביותר שלו בצבא, להיות עם חבריו. במסגרת השירות שון התקדם לדרגת רב-טוראי.
בחודש יוני 2014, אחרי שמחבלי חמאס חטפו ורצחו שלושה צעירים בשומרון, התגבר ירי רקטות מרצועת עזה לישראל, ובעקבות כך יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור עזה. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט. שון נקרא עם חבריו לגדוד לעזה. מפקדו שהכיר אותו מהיום שהתגייס לצה"ל אהב והעריך את שון מאוד ואף צרף אותו ללחימה עימו בנגמ"ש בעזה, הנגמ"ש ממנו לא שב.
שון נפל בקרב בשכונת שוג'אעייה בעזה במבצע "צוק איתן" ביום כ"ב בתמוז תשע"ד (20.7.2014), כאשר הנגמ"ש שבו היה נפגע מטיל האויב (שנה פחות יום מיום גיוסו לצה"ל). איתו נפלו שישה חבריו לצוות הנגמ"ש: סמל ראשון אורן שמחה נח, סמל ראשון דניאל פומרנץ, סמל ראשון אורון שאול, סמל ראשון שחר תעשה, סמל בן יצחק וענונו וסמל מקס דונלד שטיינברג.
שון היה בן תשע-עשרה שנים וחצי בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק שבתל אביב, סמוך לביתו. הותיר הורים, אח ואחות. שון הועלה אחרי נפילתו לדרגת סמל.
שלושה חודשים אחרי נפילת שון נערך בבית הספר עירוני ד', שבו הוא למד, ערב לזכרו במסגרת טקס חלוקת תעודות בגרות. בערב נישאו דברים לזכר שון והוקרנה מצגת תמונות שלו. הערב ניתן לצפייה באתר יוטיוב.