שון, בנם של אניה ואנדרי, נולד בבאר שבע ביום כ"א בתשרי תשנ"ח (22.10.1997). בן בכור, אח ללין ולתאי. גדל והתחנך בבאר שבע, למד בבית הספר היסודי "יוסף קארו" ובתיכון "מקיף ג'" בעיר. ילד רגוע ושקט מחד, אך גם שובב מאידך, עם חיוך תמידי על הפנים. מילדות היווה מודל לחיקוי והשראה עבור אחיו ואחותו, משך אליו אנשים רבים כבר מגיל קטן וכל אדם שהכיר רצה להיות חבר שלו.
אחרי התיכון המשיך כעתודאי ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם סיום הלימודים, התגייס לשירות צבאי בחיל האוויר ושירת בבסיס "שדה דב" ובבסיס "חצור".
כשהשתחרר, החל לעבוד במקצוע שרכש. מקום העבודה האחרון שלו היה חברת "Applied Materials", העוסקת בתחום השבבים. שון אהב טבע וטיולים, מוזיקה ומסיבות, ידע לבלות וליהנות והיה מלא שמחת חיים. חבריו ומשפחתו מתארים אותו כחבר הכי טוב של כולם, הלב של החבורה, מוקף באנשים שרק רוצים להיות בקרבתו. אדם אופטימי, מלא ברגישות וטוב לב, שקיבל כל אדם באשר הוא, תמיד היה מוכן לעזור ועשה הכול באהבה גדולה. גם במריבות בין חברים מעולם לא תפס צד, אלא נהג להיות הגורם המרגיע, המצחיק, המפשר והמשלים בין הצדדים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום. בבוקר זה החלה מלחמה.
ערב לפני כן, חגגה המשפחה את ערב שמחת תורה בבית הוריו של שון. לאחר הארוחה, בשעה 23:00 לערך, הוא נשק לאימו ויצא עם חבריו לפסטיבל "סופרנובה", שנערך סמוך לקיבוץ רעים וכלל כ-3,000 מבלים. כשהחלה המתקפה, התקשרו אליו הוריו מודאגים. שון, שמאז ומעולם ניסה למנוע מהם דאגות ותמיד אמר "הכול טוב", הרגיע אותם גם באותו הבוקר. הוא סיפר שיש סביבו שוטרים ומאבטחים והוסיף, כמנהגו, ש"הכול בסדר". ההודעה האחרונה שקיבלו ממנו הוריו הייתה ב-8:38: "אני לא יכול לדבר, צריך להיות בשקט". כחצי שעה לאחר מכן, כתב לאחד מחבריו שהוא מסתתר בשירותים הכימיים בשטח המסיבה. הוא סיפר ששמע נפילות של רקטות וירי, ושכעת יש שקט. החבר המליץ לו להציץ אם השטח פנוי ולנסות לברוח, שון ענה: "אני חייב לעוף מפה". זו הייתה ההודעה האחרונה שהתקבלה ממנו. חמישה ימים מאוחר יותר הגיעה ההודעה על זיהוי גופתו. מאות ממשתתפי פסטיבל "סופרנובה" נרצחו באותו יום על ידי מחבלי החמאס, ועוד עשרות נחטפו.
שון דויטשוילי נרצח בפסטיבל "סופרנובה", סמוך לקיבוץ רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), שבועיים לפני יום הולדתו ה-26. הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע, העיר בה נולד וגדל. הותיר אחריו הורים, אח ואחות, סבים ועשרות חברים. על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "אהובנו, נכד, בן, אח והחבר הכי טוב של כולנו. היית לנו עולם ומלואו, מלא שמחת חיים ואהבת האחר. בכל שעה ובכל מקום אתה איתנו ובתוכנו".