בן מלי וזאב. נולד ביום ב' בטבת תש"ל (30.12.1970) בקיבוץ נחל עוז, אח לנאור המבוגר ממנו בשנה וחצי. רם תכול-העיניים ובעל החיוך התמידי היה ילד מלא חן ומרץ, שהתאפיין בחוש הומור מיוחד שהצחיק את הסובבים אותו גם מבלי שהתכוון לכך. כשהיה בן ארבע נולד אחיו הצעיר אסף. הוא למד בבית-הספר האזורי 'שער הנגב' לימודים יסודיים ותיכוניים. בשעות אחר-הצהריים עבד במשק החי, טיפל במסירות בסוסים והיה שותף בפיתוח ענף הסוסים לרכיבה במשק הילדים. רם אהב את השדות והמרחבים. במקביל ללימודיו התיכוניים עבד יום בשבוע בענף גידולי השדה. חברי המשק שעבדו עימו היו מלאי התפעלות והערכה ליכולתו, למסירותו ולהשקעתו הגדולה בעבודה. בשבתות הרבה לצאת עם חבריו אל השדות ובילה עימם שעות בין הגידולים השונים תוך שהוא עוקב אחר התפתחותם. מטיולים אלה שב מרוצה, כאילו שאב כוח מן השדות והגידולים. רם התאפיין בסגנון הבעה מיוחד, שבמשך הזמן השתרש בקרב חבריו. הוא היווה מודל לחיקוי בתחום הבידור הקל. ראה את החיים מנקודת מבט קלילה ומבדרת, והפך עניינים ש'ברומו של עולם' למבדחים. אהבה גדולה של רם היתה למוזיקה. בילדותו האזין למוזיקה קלאסית ולשירים עבריים ובשלב מסוים התקרב אל המוזיקה המזרחית והפך אוהד נלהב של הזמר המזרחי. כשהיה בן 16 נולדה אחותו הצעירה - עופרי. רם היה בקשר חם ואוהב עם משפחתו והיה בן נאמן ואח אוהב.

באוקטובר 1989 גויס לצה"ל ועשה שירותו בהנדסה הקרבית. רם אהב את הצבא ואת פעילותו, במסעות תמך בחברים שהתקשו, גילה אכפתיות והתנדב לכל משימה. הוא היה אהוד ואהוב על חבריו ועל מפקדיו, שהעריכוהו. ביום ט"ז באדר תשנ"ב (20.2.1992) בעת היתקלות עם מחבלים בלבנון, נפל בקרב. רם הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבקיבוצו נחל עוז. השאיר אחריו הורים, שני אחים - נאור ואסף ואחות - עפרי. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. משפחתו הנציחה את זכרו בספר שהוציאה לאור. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו ביער הקרן הקיימת לישראל.