בן ילנה וארקדי. נולד ביום ט' באדר תשמ"ב (4.3.1982) בסנט פטרסבורג בברית-המועצות להוריו המהנדסים. רומן היה הילד השלישי במשפחה אחרי שתי בנות. הוא גדל והתפתח בקצב מהיר ובלט בתבונתו ובנטיותיו הריאליות. בגיל צעיר כבר ידע רומן לקרוא וגילה עניין רב בכל הקשור בטכנולוגיה. הוא החל את לימודיו בעיר הולדתו סנט פטרסבורג ובהגיעו לכיתה ה' עבר לגימנסיה ששמה דגש על לימודי המתמטיקה.

בראשית חודש יוני 1994 עלה רומן לארץ עם משפחתו, שקבעה את מקום מגוריה בנתניה. רומן נקלט בבית-הספר היסודי "יהודה הנשיא" וגם כאן בלט כתלמיד מוכשר וכבעל תחומי התעניינות מגוונים. הוא למד עברית בזמן קצר והתערה במהירות בחברה הישראלית.

את כיתות ט'-י"ב עשה רומן בבית-הספר התיכון "אורט לבוביץ" בנתניה. הצטיינותו בתחום מדעי המחשב הובילה אותו באופן טבעי לשתי שנות לימוד נוספות: כיתה י"ג למד ב"מכללת אורט להנדסה על שם הרמלין" בנתניה וכיתה י"ד ב"מכללת אורט סינגלובסקי לטכנולוגיה מתקדמת ולמדעים" בתל אביב. בסיומה של שנה זו, קיבל תעודת הנדסאי.

רומן היה בעל אינטליגנציה יוצאת דופן, העריץ יופי ואסתטיקה ואהב את החיים. הוא הרבה לקרוא ספרי פילוסופיה והתבונן בעולם מנקודת מבט ייחודית ושונה. רומן מעולם לא התייחס לדברים שהיו לו כאל מובן מאליו וכל הפרטים שהרכיבו את חייו - חומריים ורוחניים כאחד - זכו להערכתו והיו עבורו בעלי משמעות: הוא אהב את החדר שלו ואת התמונות שעל הקיר, העריך מוסיקה טובה ובעצמו ניגן בגיטרה, נהנה ממשחקי מחשב ומפעילות ספורטיבית וגם השכיל להכיר בערכה של מכונית ישנה.

אחת מתכונותיו המובהקות של רומן, שעיצבו את אישיותו המיוחדת, היתה אהבת האדם. האנרגיה החיובית שניחן בה הקרינה גם על סביבתו וזימנה לו חברים רבים. רומן היה קשור מאוד לביתו, אהב את הוריו ואת אחיותיו וידע לבטא את רגשותיו במתנות, במלים ובחיבוק. בהיותו אדם רגוע שלט תמיד בתגובותיו ולא אמר מלה רעה על איש. תבונתו הבלתי רגילה איפשרה לו להעריך באופן אובייקטיבי את המתרחש ולהגיב באורך רוח.

בחודש יולי 2000 התגייס רומן לצה"ל והוצב בחיל-האוויר. הוא שירת בבסיס "חצרים" שבדרום וכמומחה בתחומו שימש בתפקיד מנהל רשתות מחשבים. גם בצבא ניכרו בו רמתו הגבוהה, יכולותיו החברתיות ומידותיו הטובות והיטיבו לבטא זאת חבריו ליחידה, שאמרו: "רומן, אם צריך לתאר אותך בשתי מלים, הבחירה היא 'בן אדם'." מפקדיו של רומן ידעו אף הם להעריך את סגולותיו ורומן נבחר כחייל מצטיין בתעודת הוקרה מיוחדת שהעניק לו מפקד הבסיס.

בחודש אפריל 2005, כשסיים את שירות החובה, נשאר רומן בבסיס לשנתיים של שירות קבע. בתעודת ההוקרה, החתומה בידי ראש אכ"א האלוף אלעזר שטרן, נכתב כי רומן הביא בחייו תועלת עצומה. במלים אלו טמונה היתה כל משמעות חייו.

רומן, שהיה מלא שמחת חיים, טוב לב וחוכמה, חלם על אופנוע מסוג "הרלי דיווידסון" שעליו יוכל לנסוע בכל רחבי העולם. עבורו, סימל האופנוע את הערך העליון והנשגב ששאף אליו והאמין בו: "הדבר החשוב ביותר הוא החופש, אדם צריך לקבל אפשרות לעשות את מה שהוא רוצה." מלים אלו נאמרו על-ידו יום לפני שהתרחש האסון שקטף אותו לנצח ולא התיר לו לממש את חלומו.

סמל-ראשון רומן ויינשטיין נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ב בתמוז תשס"ה (18.7.2005) והוא בן 23. הוא נפטר באופן פתאומי ובמהירות. למחרת נופלו, הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות - אינה ודיאנה.