בן רחל ויוסף. נולד ביום י"ח בתשרי תשמ"ה (14.10.1984) באשקלון, בה גדל והתחנך. צדוק החל את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "סיני". ילד ספורטיבי, שאהב לשחק כדורגל וכדורסל והיה חבר פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא". ככל שבגר, התבלט ביופיו החיצוני והפנימי כאחד ובהיותו אדם אוהב ואהוב. צדוק כיבד כל אדם ללא קשר לדעותיו, תכונותיו ומעמדו, והודות לאופיו הייחודי רכש חברים רבים מכל גוני הקשת.

צדוק החל את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית "צבי"ה" באשקלון וסיימם בהצטיינות כבוגר מחזור א' במגמה הביולוגית-פיסיקלית.

הישגיו המרשימים של צדוק זיכו אותו בתואר "בוגר מצטיין במחזור הלימודים בשנת תשס"ב", אותו הוחלט במשרד החינוך להעניק לו. בנימוקיה להחלטה כתבה הגב' רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך דאז: "הצטיינותך והישגיך הגבוהים בלימודים הנם ביטוי למאמץ שהשקעת ברכישת ידע ומעידים על סקרנות, יכולת אישית ונחישות בהשגת המטרה. אנו מאמינים שמערכת החינוך, לאורה התחנכת, הנחילה לך בצד ההשכלה והידע גם ערכי תרבות, מוסר וחברה. אנו משוכנעים שתכונות אלה ימשיכו להנחות אותך בדרכך ויקדמו אותך במימוש שאיפותיך ובתרומה לחברה ולמדינה". ואכן, צדוק ציפה לשירותו הצבאי כשהוא חדור מוטיבציה לתרום את חלקו כחייל קרבי להגנת המדינה שכה אהב.

בסוף חודש מרץ 2003 התגייס צדוק לצה"ל והוכשר כלוחם בחיל הרגלים. הוא עבר את שירותו בגדוד "לביא" ובלט כחייל למופת, כלוחם מקצועי וכחבר נאמן ומסור. אהבת הנתינה הייתה טבועה בו, וצדוק לא היסס להקריב את טובתו האישית למען האחרים ולוותר על חופשת שבת יקרה כשהדבר התבקש. וכשהיה קשה, במארבים ובלילות הגשומים, היה זה צדוק אשר עודד את חבריו, תמך בהם ובהתלהבותו הוכיח ושכנע כי יש עוד כוח להמשיך. האמרה השגורה בפיו הייתה "אם תעמוד מאחורי ההחלטות שלך, תהיה הכי מאושר בעולם", ובמשנתו זו דבק והשתדל להנחילה גם לאחרים. מפקדיו של צדוק התרשמו מיכולותיו, מרצינותו וממידת האחריות הרבה שגילה והציעו לו לצאת לקורסים שונים, בהם קורס מ"כים, אך צדוק דחה את ההצעות כי לא רצה להיפרד מהחברים. לימים, מינה אותו מפקד הפלוגה לשמש כקשר שלו בחמ"ל.

צדוק, אידאליסט בנשמתו, חיפש אחר האמת המוחלטת והרבה לשאול שאלות: "כמה שיחות היו לנו יחד, על כל דבר בחיים הסתקרנת ושאלת, ואנחנו ניסינו לתת תשובות...", ממשיך ומספר עופר המפקד. ואולם סימני שאלה רבים נותרו תלויים באוויר וכל החלומות והתכניות נגדעו באחת.

צדוק נפל בעת מילוי תפקידו ביום ו' באייר תשס"ד (26.4.2004). בן תשע-עשרה וחצי בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותיר הורים, שתי אחיות - יונית וליאת, ואח - נתנאל.

ממכתבי הפרידה והשירים שנכתבו לזכרו מצטיירת דמותו המיוחדת של צדוק, שרבים כל כך אהבו וכה כואבים את לכתו.

משפחתו של צדוק הנציחה את זכרם של צדוק ואחותו יונית בספר תורה שהוכנס לישיבה התיכונית "צבי"ה" באשקלון. פינת הנצחה הוקדשה לצדוק באתר האינטרנט של הישיבה.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR