עמרי (עמריקי), בנם של רעיה וצפניה, נולד ביישוב אליכין הסמוך לחדרה ביום י' באב תשנ"ז (13.08.1997). אח לגל ולמיטל. גדל באליכין ולמד בבית הספר היסודי "משגב" בקיבוץ גבעת חיים איחוד. המשיך את לימודיו בתיכון "בן-גוריון" במדרשת רופין שבעמק חפר. היה ילד אהוב מאוד, שובב ומלא חיים. קשריו עם אֶחיו היו חמים והם חיפשו תמיד את קרבתו.
עם סיום לימודיו התגייס עמרי לצה"ל ושירת כלוחם בפלוגת "עורב" של חטיבת גבעתי. לאחר שחרורו משירות סדיר יצא עם חבריו לטיול ארוך בדרום אמריקה. כשחזר מהטיול עבד כמאבטח בחברת NSO בהרצליה. למד תכנות בתוכנית הכשרה להיי-טק של חברת "אינפיניטי לאבס" ברמת גן. הספיק לעבוד שבועיים בלבד בתחום המחשוב בחברת הרכש "אנגלנדר" בתל אביב.
עמרי ניהל אורח חיים ספורטיבי, התאמן במכון כושר ותכנן לימודים לקראת הסמכה כמאמן כושר. היה שחקן פוּצִ'יווֹלִי (כדורעף חופים) נלהב, והמשחק הסב לו אושר וגאווה רבה. ידידיו כינו אותו "מלך הפוצ'י". כמו כן היה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי חיפה" בכדורגל. המוזיקה עמדה במרכז חייו. הפלייליסט שלו היה מגוון ומקורי, ונע בין שירי נעמי שמר לשירים חדשניים. עמרי ניגן בגיטרה ואסף סביבו חברים שאהבו לשיר ביחד איתו. בשנים האחרונות כתב שירים ולחנים, הקליט את אחד משיריו וחלם לעסוק במוזיקה באופן מקצועי. עמרי היה תאב חיים, ידע ליהנות מכל חוויה, להתרגש וללכת אחרי הלב. אישיותו הקורנת וצחוקו המתגלגל משכו אליו את הכול, ורבים אהבו להיות במחיצתו. התאפיין ברגישות לזולת, בסבלנות ובהיעדר שיפוטיות. תמיד ידע לומר את המילה הנכונה ולייעץ בעת צרה. ביטא את רגשותיו החמים במילים ובחיבוקים, והמילים "אני אוהב אותך" היו שגורות בפיו. "ילד של אהבה", אמרו עליו מקורביו. בערב שמחת תורה תשפ"ד, יום שישי, 6 באוקטובר 2023, התקשר עמרי לאימו ואמר לה: "חג שמח, אני אוהב אותך, אני יוצא למסיבה אי שם בדרום". הוא נסע עם שני חברים מפלוגת "עורב" ושתי חברות לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" – מסיבת טבע שהתקיימה ליד קיבוץ רעים. בשעה 03:00 בבוקר הגיעו למסיבה וחגגו עם עוד כשלושת-אלפים מבלים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בשעה 06:30, כשהחלה מתקפת טילים, החליטו עמרי וחבריו לעזוב את המקום. בסביבות 07:20 הם יצאו במכוניתם מפארק רעים, אך לא הצליחו למלט את נפשם. מחבלים שארבו בשולי הכביש ירו בהם למוות. למעלה משלוש-מאות ושבעים ממשתתפי מסיבת "נובה" נטבחו בידי מחבלי חמאס באותו בוקר, וכארבעים משתתפים נחטפו לרצועת עזה. עמרי (עמריקי) אחרק נרצח בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושש. הובא למנוחות בבית העלמין באליכין. הותיר הורים, אח ואחות. על מצבתו נחקקו גיטרה ומפתח סול ושני משפטים מתוך שיר שכתב: "עוד ניפגש בחלקת אלוקים / נשב על קפה ונדבר על החיים". להנצחתו הקימו בני משפחה וחברים את המיזם Omrikey, הכולל אירועים מוזיקליים. "יחד נזכור את עמרי דרך המוזיקה שכל כך אהב", כתבו. בינואר 2024 התקיים הערב הראשון של Omrikey Jam Sessions. בפרויקט של בן ווייד, "שירים לזכרם", הוקלט שיר שעמרי כתב את מילותיו ואת לחנו, "נשב קפה" (שר גיל קדלר): "כשמרגיש שכלום לא הולך / ומרגיש שכלום לא עובד / אני מזמין אותך איתי / אם אתה כל כך בודד / בחושך לבד צועק / נעבור פה יד ביד // אז בוא תיתן לי יד / ביחד לא תפחד". השיר ניתן להאזנה ביוטיוב. דניאל ממו יצר את המותג NOMRI, מארז בראנץ' לזכר עמרי אחרק ונעם שי, חבריו לצוות בפלוגת "עורב" של חטיבת גבעתי, שנרצחו שניהם במסיבת "נובה". חלק מההכנסות מהמארז יועברו לפרויקט הנצחה לזכרם.