בן נהאי ומחמוד. נולד בכפר יאנוח שבגליל ב-30.5.1951. הבן הבכור במשפחתו, ובשל כך שימש כדמות אב לאחיו הקטנים.

סלמאן רכש את השכלתו בבית הספר היסודי שבכפר ובבית הספר התיכון ביישוב תרשיחא. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה.

ב-2.5.1969 התגייס לצה"ל, לסיירת 244 בחטיבה 300. במהלך שירותו הסדיר עבר קורס מ"כים. סלמאן השתחרר מהצבא עם חוות דעת מצוינת על תפקודו והמלצות טובות.

ב-2.5.1972 התגייס סלמאן למשמר הגבול. הוא שירת בפלוגה ח' בגבול לבנון, השתתף במרדפים ובפעולות להגנת יישובי הצפון. ב-1973, כשהיה בן עשרים ושתיים, הוצב בתפקיד מפתח בפלוגה במג"ב דרום ועבר הכשרות שונות: השלמה למ"כ, השתלמות סמלים, השתלמות רס"פים (רב סמל פלוגתי) והכשרה כקצין טירונים.

מפקדיו מספרים כי שאף לעלות בסולם הדרגות, תמיד רצה להתקדם ולהספיק כמה שיותר. הוא היה חרוץ, ממושמע, מסודר ואהוב על חבריו. לעתים נשאר בבסיס בהתנדבות עקב אירועים שונים בגזרה.

סלמאן נישא והקים משפחה בכפרו, עם רעייתו גידל שישה ילדים. הוא היה אדם נעים, בכל עת חיוך האיר על פניו וסביבו תמיד נמצאו חברים. חוש המנהיגות ורדיפת הצדק שלו בלטו, והסובבים אותו העריכו אותו בשל כך. אנשי הכפר אמרו עליו: "מוקד הכפר, המנהיג שלנו". סלמאן היה פעיל בכפרו ועזר בימים שהיו בהם חתונות, או לוויות.

רב-סמל ראשון סלמאן חטיב נפל בעת מילוי תפקידו ב-5.6.1986. באותו יום הוא יצא לחופשה מסדרת חינוך בחוות השומר שבאילנייה עם עוד שניים מחבריו, ובדרכם הביתה ברכבם הפרטי משאית פגעה בהם והשלושה נהרגו במקום.

סלמאן היה בן שלושים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביאנוח. הותיר אישה ושישה ילדים.

סלמאן מונצח באנדרטה לחללי יאנוח-ג'ת, באנדרטה לזכר החללים הדרוזים שהוקמה בעספיא, באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון ובאנדרטת המשטרה שבמכללת השוטרים בבית שמש.