נאור, בנם של ליבנת ואבי, נולד ביום ה' בטבת תש"ס (14.12.1999) בחולון. אח לסתיו ולאדר. הבן הצעיר מבין שלושת הבנים של משפחת לוי, בן הזקונים האהוב. נאור היה קשור מאוד למשפחתו, לשני אחיו הגדולים ובעיקר להוריה של אימו, פולי ושאול. הוא אהב אותם וכיבד אותם מאוד. גדל בחולון. כילד אהב מוזיקה, חופש וטבע, אהב לקפוץ לאגמים, לאסוף אצטרובלים, לקפוץ בשלוליות ואהב את המטעמים של אימא. היה ילד שמח שאהב מאוד את הכלב שלו, לוקס. כשגדל והגיע לגיל בית ספר אובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז. למד בבית הספר היסודי "ישגב" שברמת החייל תל אביב, ועבר במהלך השנים בין כמה וכמה מסגרות לימוד. רק כשהגיע לתיכון "עירוני י"א" בעיר וקיבל שם את המעטפת שהיה זקוק לה - הכול השתנה לטובה והוא החל לחוות הצלחה. נאור סיים את לימודיו עם בגרות מלאה, וכאוהד של קבוצת "הפועל תל אביב" הגיש עבודת גמר בנושא: "אלימות במגרשים".

בשירותו הצבאי שירת כמאבטח מתקנים בבסיס "מחו"ה אלון" במתכונת שבוע-שבוע. את הזמן הפנוי שלו ניצל כדי ללמוד מוזיקה. הוא התחיל לנגן מצפייה ב"טיקטוק" וקנה לעצמו ציוד לתקליטנים. אימו ליבנת שראתה את התלהבותו סייעה לו בקניית שאר הציוד. עם הזמן נאור התמקצע בתקלוט. הוא התמחה במוזיקת טראנס בסגנון שנות השמונים, ניצח על מסיבות במועדונים ועד לשחרור כבר יצר לעצמו שם של איש מקצוע מעולה. לאחר שחרורו מהצבא עבד כעוזר אישי למנכ"ל של חברת "מבסוט". כן הרבה לטייל, נהנה מטיולים בקרוואן שלו ברחבי העולם. ביקש תמיד לעצמו שקט, רצה לנסוע, להכיר ולדעת עוד. ליבנת סיפרה שהיה אדם מצחיק, "קונדסון נבון, עם עיניים שמרגישות ורואות הכול. הוא אהב את החופש שלו ואת המוזיקה שלו – אלו הדברים שהיו חשובים לו ביותר". נאור היה מוכשר מאוד ובזכות שאפתנותו הפך לדיג'יי מוכר. השם המקצועי שלו היה DJ AudioPhiller. הוא הופיע בארץ ובעולם, בין היתר בהודו (גואה), בבריסל, בפורטוגל, נהנה לנגן לרוקדים והיה מאושר מהצלחתו. היו מתוכננים לו אירועים רבים לשנה הקרובה, 2023 - 2024.

ביום שישי, כ"א בתשרי תשפ"ד, ערב שמחת תורה, 6.10.2023, נאור נסע לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", ליד קיבוץ רעים בדרום. הוא נסע כדי לרקוד וליהנות ולא תכנן לעבוד שם כדיג'יי, בילה עם ידידה שלו ועם כ-3,000 חוגגים.

למוחרת, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. לאחר מטח הטילים נפסקה המסיבה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. נאור נורה על ידי אחד ממחבלי החמאס ורץ עם ידידה שלו לכיוון הרכב. באותו זמן שוחח עם אימו בטלפון וסיפר לה שנורה, ובמשך 50 דקות, כשהוא חלש מאוד, תיאר לה את המתרחש ואמר לה שהוא אוהב אותה ושתמיד ישמור עליה. בשלב כלשהו אמר "שמע ישראל" ומאז ניתק הקשר עימו. משפחתו חיפשה אותו ימים ארוכים, ולאחר שישה ימים קיבלו את הבשורה שאינו בין החיים. המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

נאור לוי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בתל אביב - ירקון. הותיר אחריו הורים ושני אחים. על מצבתו כתבו אוהביו: "הרוג מלכות שלנו, אהובנו, גאוותנו, היקר באדם. בליבנו, נשמתנו ורוחנו לעד". והוסיפו מילים מ"ככה זה" שכתב ברי סחרוף: "בוא, בוא ותעזור, לשפוך טיפה של אור, לתוך החור החשוך הזה". כן נחרט על המצבה:" DJ AudioPhiller הגדול". להלווייתו של נאור הגיעו כאלף איש והניחו על קברו סוכריות, במקום אבנים, בדיוק כפי שאהב. כל חבריו, חובבי מוזיקת הטראנס, שרו וניגנו. בנוסף הגיעו גם אוהדים רבים של קבוצת "הפועל תל אביב".