משה שובה

משה שובה, בנם של סוניה ויוסף, נולד ביום כ' בטבת תש"ן (17.01.1990) בכפר יונה. אח למעיין ולשי. משה היה בן הזקונים במשפחה. ילד ביישן, עדין ומופנם. אחותו מעיין סיפרה כי היה "ילד שאוהב את המשפחה ואת האחיינים. ילד מסור וטוב לב. אוהב לעזור, מנומס. היה אח מדהים ואהב את המטבח מאוד." למד בבית הספר היסודי "עמל" שבכפר יונה ומשם המשיך לימודיו בתיכון אקסטרני.

עם גיוסו לצבא שירת בחיל האוויר כטבח. לאחר שהשתחרר פתח עסק להפקת אירועים פרטיים, ימי הולדת, חגיגות בת מצווה וכדומה. מעיין אחותו סיפרה כי תמיד היה חרוץ ושאף גבוה. לאחר זמן מה החליט משה לצאת לטיול בתאילנד. הוא נהנה מאוד ומצא שם עבודה ב"בית חב"ד" בתור שף. בתום שלוש שנים חזר לארץ ופתח עסק משלו – המבורגריה. כשניהל את מערך המשלוחים חיפש עובדת שתסייע לו, בשנת 2020 הגיעה אליו עובדת חדשה שהייתה חיילת משוחררת, יובל בר-און. הקשר ביניהם התפתח במהירות לקשר חזק, יפה ולאהבת אמת. אימה של יובל סיפרה כי הייתה להם זוגיות יפהפייה, שבה כל אחד עשה צעדים קטנים לקראת האחר. יובל, שהייתה צמחונית לפני כן, שינתה את אורח החיים שלה והחלה לאכול בשר. כשהבינו שהקשר מתקדם לכיוון רציני, משה מכר את העסק ונרשם למכינה ללימודי הנדסת חשמל במרכז האקדמי "רופין". הוא סיים את המכינה בהצלחה ותכנן ללמוד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. בשנת 2023 הציע משה נישואין ליובל במקום האהוב עליהם, על גדת נחל אלכסנדר, והם התארסו. בני הזוג המאושרים תכננו לבנות את ביתם בכפר יונה וקבעו את חתונתם ל-14 בפברואר 2024, יום האהבה - ה"ולנטיינס דיי".

ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי, 6 באוקטובר 2023, שהו בני הזוג בבית הוריה של יובל בכפר יונה ותכננו לנסוע לפנות בוקר לפסטיבל המוזיקה "נובה" שבסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם הם רקדו ונהנו עם כ-3,000 חוגגים. לאחר שעות ספורות, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. במהלך מטח הטילים המוזיקה נפסקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים.

משה ויובל נמלטו מהמקום ברכבם והחלו בנסיעה. כשהאזעקות לא פסקו הם ירדו מהרכב ומצאו מסתור במיגונית. כשיצאו ממנה, ירו בהם מחבלי חמאס. בני הזוג נהרגו במקום, אך רק בתום יומיים של חרדה ואימה נמסרה למשפחה הבשורה הקשה. המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

משה שובה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן שלושים ושלוש. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר יונה ונטמן לצד יובל אהובתו. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. על מצבתם המשותפת, שבראשה חיבור של שני לבבות, כתבו אוהביהם: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"; עוד נכתב על המצבה של משה: "השמיים קדרו השמש שקעה, ובלב נחרט זיכרון מלא אהבה, טוהר ליבך וצניעותך, יאירו דרכנו לעולם. יהי זכרך ברוך." ב-14 בפברואר 2024, ה"ולנטיין דיי" - היום שבו בני הזוג היו אמורים להתחתן, התקיים טקס זיכרון בבית העלמין, בהשתתפות הזמר תמיר גרינברג. בטקס חולקו סטיקרים שעליהם מצוירים משה ויובל עם הכיתוב: "הבא לאהבך השכם לאהבו"; חבר יצר תמונה מיוחדת שבה נראים בני הזוג בחתונתם בשמיים. המשפחה הדפיסה חולצות לבנות שעליהן ציור של משה ויובל ומתחתיו הכיתוב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו".