מרסדס אוריה, בתם של רחל ושלמה עמר, נולדה בט' בניסן תש"ן (04.04.1990) בקריית עקרון. אחות צעירה לתאומים אליאור וימית אלינור. גדלה והתחנכה בקריית עקרון. למדה בבית ספר יסודי ע"ש יצחק בן צבי בקריית עקרון ובהמשך בתיכון "אורט" ברחובות. נערה יפת תואר, חברותית ואהובה על הבריות. בת מסורה להוריה ואחות אוהבת לאחיה התאומים.
עם סיום לימודיה, התנדבה במשך שנתיים בבית חולים במסגרת שירות לאומי. מגיל צעיר אהבה טיפוח ויופי, ולאחר השירות הלאומי החלה ללמוד קוסמטיקה כמקצוע: עיצוב ריסים וגבות, בניית ציפורניים וטיפולי פנים. במקביל ללימודיה עבדה כמוכרת בחנות לאביזרי אופנה ולאחר מכן בחנות נעליים. כעבור זמן, ניהלה עם אחותה את בית הקפה "פלפלת" בבית החולים "קפלן" ברחובות. בהמשך השתלבה במכון היופי "כינרת ממן" ובלטה כעובדת חרוצה ומוכשרת. חלומה היה להמשיך ללמוד ולפתוח עסק משלה בתחום הקוסמטיקה. מרסדס נישאה והתגוררה ברחובות, אך כעבור זמן התגרשה. חלומה היה למצוא בן זוג אמיתי ואוהב ולהקים עמו בית כשר ומשפחה אוהבת. אישה מאמינה ויראת שמיים. אהבה ללכת לשיעורי תורה, עלתה לקברי צדיקים והרבתה לבקר בכותל, במיוחד בתקופת חגי תשרי. סיפרו מכריה: "בסרטונים שהייתה מעלה תמיד הייתה מודה לבורא עולם, מודה על הטוב והקיים ותמיד ראתה את חצי הכוס המלאה". טובת לב, נעימת הליכות, מלאת שמחת חיים, נדיבות ונתינה. הושיטה יד לכל מי שזקוק לעזרה, תמיד בחיוך ובחן, אם באוזן קשבת ואם במתן תמיכה כספית. סיפרה אימה: "תמיד הייתה הראשונה לתמוך בחברה טובה במצוקה, תמיד הראשונה לתת את הלב, את החיבוק, את התמיכה ואת העזרה הטובה". סיפרה עדי חברתה: "הבחורה הכי שמחה שהכרתי בחיים שלי, נשמה טהורה עם לב ענק". אהבה ללכת לחדר כושר, לשמוע מוזיקה וליהנות מהחיים. הייתה מוקפת בחברים, אירחה ובישלה, בעיקר אוכל מרוקאי. בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
מרסדס תכננה לבלות בלילה שבין שישי לשבת במועדון בתל אביב, כך אף סיפרה למשפחתה, אך החברים שהצטרפה אליהם החליטו על שינוי ובחרו להגיע לפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים. שם, יחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים, הם רקדו ושמחו. עם תחילת מתקפת המחבלים היא וחבריה ניסו להימלט ונסעו לכיוון קיבוץ מפלסים, אך הכביש שרץ מחבלים שחלקם אף לבשו מדי חיילי צה"ל, מה שהטעה חלק מהבורחים. החברים יצאו מהרכב וברחו לכיוון המטעים. באותו זמן היו בקשר עם משפחותיהם, אך בשעה 9:24 אזלה הסוללה בטלפון של מרסדס וזה היה הקשר האחרון איתה. בשתיים או שלוש השעות הבאות החבורה הסתתרה במטעים, עד שהמחבלים איתרו ורצחו אותם. מרסדס הוגדרה נעדרת, עד שכעבור כמה ימים קיבלה משפחתה את הבשורה הקשה. היא נורתה למוות, אך גופתה נמצאה שלמה וכל בגדיה עליה, לא שרופה ובידה הטלפון והתיק שלה. בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
מרסדס אוריה עמר נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 33. הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית עקרון. הותירה אחריה הורים, אח ואחות. על מצבתה כתבו אוהביה: "ילדה שכולה אהבה ומסירות למשפחתה. הייתה כל כולה נתינה, רוחב לב ונדיבות. בעלת אמונה תמימה ופקדה רבות קברי צדיקים. נקטפה מאיתנו בטרם עת". והוסיפו את הפסוק: "כַּפָּהּ פרשה לעני וידיה שִׁלְּחָה לאביון" (משלי ל"א, כ'). סיפר חברה ג'יימס: "את הבחורה הכי מדהימה שהכרתי. העולם איבד בחורה נדירה".