מרים (מריה) אנגלברג

בת ספירה ויעקב. נולדה ביום כ"ו באייר תש"ב (13.5.1942) בארגנטינה. מריה למדה בעיר הולדתה והשלימה תואר שלישי ברפואת שיניים באוניברסיטת קורדובה. היא נישאה לסנטיאגו ובשנת 1978 עלתה עם משפחתה לארץ. כעולה חדשה שעברה את גיל הגיוס לא גויסה לשירות חובה בצה"ל, אולם בחודש ינואר 1979 התנדבה מריה לשירות מילואים בחר"פ והמשיכה את שירותה בצבא הקבע כרופאת שיניים במחלקה הכירורגית. חבריה לעבודה במחלקה העידו עליה כי היתה מסורה לעבודתה וחביבה מאוד. היא השתלבה יפה במחלקה לכירורגיה והפגינה יכולת טובה בטיפוליה. מפקדיה העניקו לה את אות שלום-הגליל. בשנת 1981 חלתה מריה ונאבקה שש שנים במחלתה, אשר גברה עליה לבסוף. ביום כ"ד באייר תשמ"ז (23.5.1987) נפטרה רס"ן מריה אנגלברג והובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. היא הותירה אחריה בעל, שתי בנות - דבורה, ונעמי, בן - יואב, אחות - קלרה, ושלושה אחים - קרלוס, ויקטור ודוד. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, בין השאר: "יותר מכל סימלה מריה בעינינו את היהודי השב למולדת בשמחה ובאהבת ארצו באמת ובכנות. רבים מאיתנו יכולים היו ללמוד ממנה אהבת מולדת מהי, חרף הקשיים האמיתיים והרבים באותה תקופה. נושא אחר בלתי נשכח באישיותה, אהבת האדם שבה, ובמיוחד האכפתיות הבלתי רגילה בטיפול באדם הנזקק לעזרה רפואית, ובזה היתה לסמל ודוגמה. דומני שקשה לשכוח את צחוקה ואת שמחת החיים שהקרינה ונסכה סביבה, ואפילו בתקופות שאנחנו הזלנו דמעה בסתר לנוכח מצבה".