בנם-יחידם של מאיר ז"ל ושרה. נולד ביום י' באלול תשט"ו (28.8.1955) בנתניה. למד בבית-הספר היסודי 'בארי'. כבר מילדות גילה כושר מיוחד לגילוף ולפיסול בעץ, ולכן החליט להמשיך את מסלול-לימודיו בבית-ספר מקצועי. הוא נתקבל לבית-הספר המקצועי 'אורט' ולמד בו ארבע שנים במגמה של נגרות. מוקאי היה תלמיד מצטיין (ואף קיבל מהנהלת בית-הספר פרס - מקדחת-יד - על הצטיינותו) ובד-בבד עסק בהצלחה מרובה בענפי-ספורט שונים. חדרו מלא תעודות ועיטורים שהוענקו לו על הצטיינותו. מרדכי גדל והיה לעלם-יפה-תואר ועדין נפש, הקשור למשפחתו בכל-נפשו ובכל-מאודו. במיוחד היה קשור לסבתו המופלגת בזקנה, שהיתה רתוקה למיטה ודאג לכל-מחסורה.

מרדכי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1974. כבן יחיד נבצר ממנו לשרת ביחידת לוחמת. הוא הושם לחיל-ההספקה. בחיל זה עבר קורסים שונים, מהם קורס לנהיגת משאיות כבדות, והוצב בבסיס-ההספקה בסיני. גם בבסיס לא שבתו 'ידי הזהב' שלו ממלאכתן.

ביום י"ג באדר א' תשל"ו (14.2.1976), לאחר שנפגע בתאונת-דרכים, נפל מרדכי בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבנתניה. השאיר אחריו הורים. אביו נפטר שנה וחצי לאחר-מכן.

להנצחת זכרו תרמה משפחתו תשמישי-קדושה לבית-כנסת בנתניה