מרדכי (מוטי), בן חנה ומכלוף, נולד בא' באדר ב' תשי"ז (03.03.1957) בבית החולים "קפלן" ברחובות. גדל במושב תירוש שבעמק האלה עם הוריו, שלושת אחיו ושלוש אחיותיו: דוד, משה, מאיר, שירה, מזל ופנינה. מוטי למד בבית הספר היסודי במושב, בחטיבת הביניים בשריגים שבמרכז-ליאון ובישיבה התיכונית "בני עקיבא" בכפר הרא"ה. ברוך כשרונות היה, אהב לצייר וניגן בגיטרה. מוטי היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא", ובמסגרת זו התגייס לנח"ל. בשירותו לחם בקרבות קשים במלחמת לבנון. אחרי שחרורו למד הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ולאחר שקיבל את התואר גר בירושלים בשכירות ועבד כמה חודשים כמהנדס מחשבים. הוא עבד בהכנה של תוכנות חקלאיות לארגון הקניות של המועצה האזורית מטה-יהודה, תוכנות בנושא גידול עופות ביישובי הסביבה. יותר מכל אהב מוטי לטייל ברחבי הארץ. כן התעניין בלימודי יהדות ומדעים.

בחג הסוכות תשמ"ו (1985) מוטי בילה במסגרת המשפחה במושב תירוש. הוא קנה את ארבעת המינים וקישוטים לסוכה, ובעת הארוחה המשפחתית בסוכה סיפר על כוונתו להביא את חברתו החדשה, עדנה הררי, להכיר את משפחתו. ביום הראשון של חול המועד סוכות מוטי חזר לירושלים, ותכנן לצאת לטיול ברמת הגולן עם עדנה. מחמת עומס בעבודה הוא שינה את היעד ולמחרת יצאו לטיול בהרי ירושלים, אך לפני שיצאו הקפיד מוטי, כהרגלו, לשלם על כל הנדרים שנדר בתפילות החג, ולברר מאדם מוסמך מה מותר לאכול מחוץ לסוכה.

מוטי ועדנה יצאו לדרך ביום רביעי, י"ז בתשרי תשמ"ו (ב' בחול המועד סוכות, 02.10.1985) ולקחו עימם אוכל וציוד לטיול ארוך. בצאתם לדרך הם עברו תאונה קלה, שגרמה נזק לדלת הנהג, אך זה לא מנע מהם להמשיך בטיול. הם השאירו את המכונית בחניון סמוך למעיין עין-קובי ומשם יצאו למסלול הליכה ברגל בהר רפאים, אזור שמוטי הכיר היטב מטיולים קודמים. מעט לאחר צאתם לדרך הופתעו על ידי שלושה מחבלים שארבו להם, המחבלים פתחו באש ורצחו את מוטי ועדנה. גופותיהם נמצאו רק לאחר מספר ימי חיפושים מאומצים באזור. במצלמה שנשאו נמצאו צילומי בני הזוג, ורק מהם הכירו בני משפחתו של מוטי את החברה, עדנה. מוטי היה בן 28 במותו. הוא הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות. הובא למנוחות בבית העלמין במושב תירוש. לזכרו של מוטי הוציאה משפחתו חוברת זיכרון בשם "מרדכי" ואחיו הוציא חוברת דיני "שביעית". בשנת 1987 נכתב על שמו ספר תורה.