יעקב פולק

נולדתי ברומניה ב-5/12/1948 בעיר פטרושן ,להורי שלמה ולאה פולק. אחותי רבקה נולדה שנה לפני ואחי משה נולד שנה וחצי אחרי. אבא ואמא עברו את השואה וחזרו לאחר שהרבה מבני המשפחה שלהם נרצחו ע"י הנאצים . הם הכירו והתחתנו למרות כל הזוועות שעברו והקימו משפחה חדשה. בבית גדלנו עם שפת האידיש שדיברו בבית. כשהגעתי לגיל הגן שלחו אותי לגן ילדים  הונגרי שהיה קרוב לבית כך למדתי הונגרית. לכיתה א' הלכתי לבי"ס רומני וכך למדתי לדבר גם רומנית. בנוסף ללימודים בבית הספר שלחו אותי ללמוד ב"חידר" יהודי שהיה בבית הכנסת הגדול והיפה שהיה בעיר. אבא דאג לרשום אותי גם לבי"ס למוזיקה שם למדתי לנגן על כינור וגם השתתפתי בשיעורי תיאוריה ולימוד תווים. אבא הגיש בקשות לעליה לארץ מספר פעמים החל משנת 1956 אך לא קיבלנו אישורים לצאת ,רק בשנת 1960 רומניה פתחה את השערים לעליה בימי השליט צ'אוצסקו שעשה הסכם עם מדינת ישראל. סוף סוף קבלנו את האישורים לעלות לארץ ואבא החל בהכנות ובארגון כל המסמכים האפשריים והכנת המוודות והארגז למשלוח בים של הדברים שהשלטונות מאשר להוציא (ביגוד בלבד במזוודות). במאי 1960 יצאנו לדרך ברכבת  מהעיר פטרושן לעיר ארד שם היינו בבית בני הדודים של אבא מספר ימים בהמתנה לרכבת שנוסעת מרומניה לעיר וינה באוסטריה. אבא טיפל בבדיקות מאוד קפדניות במכס ובמשלוח הארגז דרך הים.ביום המיועד הגענו לתחנת הרכבת, עברנו בדיקות מאוד קפדניות כולל בדיקת תכולת המזודות ובדיקה גופנית ועלינו לרכבת לקרון שינה שלנו בדרך לוינה. כשהרכבת עברה את הגבול נשמנו לרווחה ,הלחץ והפחד שמא משהוא ישתבש ולא נוכל לצאת, השתחרר. הגענו לוינה שם המתינו לנו אנשי הסוכנות היהודית והסיעו את קבוצת היהודים לבניין ששימש אותנו למגורים במשך כשבוע. כולם התגוררו באולם ענק ,הורים וילדים. למעשה זה שימש את הסוכנות כמקום איסוף של כמות אנשים שתמלא מטוס בדרך לארץ.