יוסף גזאלה
זכרון

אודות

לידה

לידה

2 בדצמבר, 1951

מקום לידה

תל אביב

נפילה

נפילה

19 באוקטובר, 1973

מקום פטירה

משפחה וחברים

Memoriz Plus

אתרים חיצוניים קשורים

יוסף גזאלה

1951-1973

יוסף, בן יפה ויחזקאל, נולד ביום ג' בכסלו תשי"ב (2.12.1951) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי מסילות בנתניה. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "בארי" בנתניה, ואחרי-כן למד שלוש שנים בבית-הספר אורט בנתניה. את בחינות הבגרות השלים בבית-ספר "בית-ברל" בכפר-סבא.

יוסי, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה תלמיד חרוץ ואהב את הלימודים. למרות מסלול לימודיו המיוחד, למד בשקידה והשלים את בחינות הבגרות, כדי שיוכל ללמוד את מקצוע האדריכלות, שעליו חלם מנעוריו. פרט ללימודים ולקריאה עסק יוסי בענפי ספורט שונים, ואחת מצורות הבילוי האהובות עליו ביותר הייתה הציד. היה לו רובה טוטו והוא אהב לצאת לשטח ולנסות כוחו בציד. כמו כן אהב אהבה גדולה את הים. יוסי היה אופטימי ועליז - אך יחד עם זאת מעולם לא גילה את רגשותיו ולעתים קרובות היה מסתגר בתוך עצמו, שקוע במחשבותיו. שלוות נפשו ואופיו הרגוע סייעו בידו להתגבר על מצבים קשים ביותר. בעיצומם של ימים קשים ומתוחים היה שקט ובוטח. חבריו אהבוהו בעיקר בזכות נכונותו לעזור, לייעץ ולעודד. נכונותו זו לעזור ולייעץ התגלתה בעיקר בקרב בני משפחתו, ואף על פי שהיה הצעיר במשפחה, נדמה לעתים שהוא מבין יותר מכולם. מסירותו ונאמנותו לאחיו, ואהבתו העמוקה לאמו עשוהו לאחד מעמודי-התווך במשפחה. קשר מיוחד נוצר בינו לבין אמו - קשר אמיץ ויקר, שנבע מהערכה, נאמנות ועזרה. את אביו העריך יוסי מאוד וכיבד את דעתו ואת דבריו. הוא נהג לשוחח עמו שעות ארוכות, להקשיב לו ולהתלוצץ עמו. היחס ביניהם דמה יותר ליחס בין אחים מאשר ליחס בין אב ובנו. הוא היה מקור אושר לאביו, שנפטר כחודש לאחר נפילתו. על יחסים מיוחדים אלו כתבה חברתו של יוסי: ..."זוכרת אני איך רוממת אותו, איך קדשת עצמך למענו, לפעלו. מי אני כי אעז לתאר את גודל הזדהותך עמו ואת שלמות אהבתך אליו..."

יוסף גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למ"כים בחרמ"ש הוצב ביחידת שריון. על השתתפותו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". עוד לפני שגויס, שאף להיות חייל קרבי באזור הדרום - ושם, באזור תעלת סואץ, עבר את מלחמת ההתשה עד ששוחרר מהשירות הסדיר. בחופשות מהצבא נוהג היה יוסי לחלק את זמנו לביקורים בין כל אחיו ואחיותיו. בבתיהם אהב במיוחד לשחק עם ילדיהם הקטנים, והשתעשע אתם כאילו היה בן גילם.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. הוא הגיש בקשה להתקבל ללימודים בטכניון במקצוע האדריכלות אך את האישור לקבלתו לא זכה לראות, שכן זה הגיע כשכבר לא היה בחיים. במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסי בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בקרב שניטש בגדה המערבית של תעלת סואץ, נפגע יוסי באש האויב ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבנתניה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות.

לזכרו תרמה אמו לבית-הכנסת "מאיר שלוש" בנתניה לוח נרות זיכרון לנופלים וספר תורה.

אביו של יוסף מיאן להנחם. חודש ימים בלבד אחרי שקבל את הידיעה האיומה על מותו, הלך בעקבותיו.

יוסף קיבל את אות השירות המבצעי.

טוען זכרונות...

רוצה לשתף את הזכרונות שלך?
רק משתמשים רשומים יכולים להעלות זכרונות לאתר וליצור אתרים חדשים.