משפחה וחברים
בן אינס ורוג'יה, נולד ביום י"ד בתשרי תשי"א (25.9.1950) ברחובות. משפחתו עברה לגור בגבעתיים, ובה למד אדי בבית-הספר "גורדון". אדי היה ילד יפה, שידע לשבות את לב הסובבים אותו בהתנהגותו החמה והפתוחה. בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי, הוא נסע עם משפחתו לצרפת, ושם המשיך בלימודיו. כשחזר לארץ השלים אדי כיתה ח' בבית-הספר "גורדון" ואחר-כך למד בתיכון "קלעי" בגבעתיים. בכיתה י"א הוא עבר לבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, והוסמך כמכונאי מטוסים.
ב-5.10.1969 התגייס אדי לשירות חובה בצה"ל, ושירת במקצועו הצבאי בחיל-האוויר בבסיס חצרים. בתקופת מלחמת ההתשה, הוא התנדב לשרת שבועות מספר בקו בר-לב שבתעלה.
בסוף אפריל 1971 סיים אדי קורס קצינים, וענד את דרגות הסג"ם. הוא הוצב לשרת כשליש בטייסת. לאחר זמן-מה, התנדב אדי לקורס טיס, ולא סיימו. באוקטובר 1971 הוא חתם על שירות קבע בחיל-האוויר, ובחודש אוגוסט 1972 הועלה לדרגת סגן. באותו חודש, עבר אדי קורס צניחה.
במלחמת יום הכיפורים שירת אדי, כקצין ניהול של יחידת טילי נ"מ בסיני.
עם חציית התעלה הוא עבר לפאיד שבמצרים ושם מילא תפקיד של שליש בבסיס חיל-האוויר. לאחר מכן, שירת אדי כקצין מטה במפקדה של חיל-האוויר ושליש של בסיס תל-נוף. מפקדו המליץ עליו: "הוא שקט, משתדל לבצע תפקידו ביעילות, בעל אופי נוח".
בסוף יוני 1976, פשט אדי מדיו ועבר למערך המילואים, בדרגת סרן. בשירות המילואים הוא המשיך למלא תפקידו בחיל-האוויר. מפקדו חיווה עליו דעתו: "הוא בעל נתונים להצלחה, מסודר, יסודי, בעבודתו, מקבל מרות, הוא הוצב ביחידה על מנת להקים רשת גיוס למילואים, הוכיח יכולתו והצליח בתפקידו".
בחודש פברואר 1978, חזר אדי לשירות קבע במטה חיל-האוויר. בחודש אוגוסט באותה שנה הוא שב והתנדב לקורס טיס והגיע לשלבים מתקדמים של הטסת מטוס סילון. בחודש אוגוסט 1979, הועלה אדי לדרגת רס"ן.
ביום כ"ז בשבט תש"ם (13.2.1980), בשעה 22:30 המריאו משדה דב אדי, חבר טייס שהטיס מטוס השייך לחבר נוסף שהיה גם במטוס. הם פנו לכיוון הים, ונעלמו. המטוס צלל למעמקי הים ושלושת נוסעיו נהרגו.
בן 29 שנים היה אדי במותו. שבוע לאחר מכן, הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. אדי השאיר אחריו רעיה - עמליה, בחודשי הריון אחרונים, ילדה - קרן, בת שנתיים, הורים ואח. חודשיים לאחר נפילתו, נולדה בתו עדי (אדווה) שנקראה על-שמו. עדי גם דומה מאוד באופיה לאדי.
במכתב תנחומים, ששלח מפקד יחידתו למשפחה, כתב: "רס"ן אדי שדה שירת ביחידתי כמפקד גף מנהלי. בתקופת עבודתנו המשותפת, הוא התגלה כאחד מעמודי התווך של היחידה, הצעיד את גפו ואת היחידה כולה להישגים רבים בתחום שעליו היה אחראי. הוא ביצע עבודתו במסירות ובדייקנות, שהיו אופיינים לו. ידעתי על שאיפת חייו, לטוס, ותוך הגשמת חלומו זה, מצא את מותו".