בן מרים ואלברט. חנן נולד בירושלים ביום כ"ט בטבת תשנ"ג (22.1.1993), ולו ארבעה אחים ואחיות למחצה בוגרים ממנו: דוד, גלית, ליזי ואביחי.

חנן היה ילד יפה תואר שעל פניו תמיד חיוך שובב, לבבי ורחב, סיפרו הוריו. ילד מלא חיוניות ושמחת חיים, שפניו המאירות כבשו את לבבות כל סובביו. הוא גדל והתחנך בירושלים, למד בבית ספר יסודי "רמת מוריה" והמשיך לתיכון "סליגסברג", בו סיים י"ב כיתות במגמות תיאטרון וגיאוגרפיה עם תעודת בגרות מלאה.

חנן בלט כנער חברותי ופעיל, תמיד אופטימי ושופע רצון טוב, ראשון להתנדב ולעזור. כשהגיע לחטיבת ביניים הצטרף לתנועת הצופים, היה חניך פעיל ובהמשך מש"צ (מדריך שכבה צעירה) מוערך. הוא גם עסק בספורט, בעיקר למד טאקוונדו – אמנות הלחימה הקוריאנית. חנן ניחן באינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה.

בשעות הפנאי אהב חנן מאוד לטייל בטבע עם חבריו הטובים. כך טייל עם חברים בהרי יהודה, ביערות, בנחלים ובים. גם אחרי גיוסו, אפילו כשהיה מגיע הביתה אחרי שלושה שבועות בבסיס היה מיד קובע עם חברים לצאת לטיול בשבת בבוקר – העיקר להיות בחיק הטבע, כדברי הוריו.

חנן טיפח מאוד את הקשרים עם החברים.

כבר בהגיעו לכיתה י' החליט חנן שברצונו להגיע מוכן ככל האפשר לשירות קרבי ומשמעותי במיוחד בצבא, והצטרף לסניף תנועת "אחריי" בארמון הנציב. זוהי עמותה חינוכית-חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בצומת הדרכים האחרון בו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך, וחנן השתתף בתכנית הכנה לשירות משמעותי בצה"ל בהדרכת יוצאי סיירות מובחרות, בעיקר הכנה גופנית. חבריו לצוות האימון סיפרו איך נתן את כל כולו באימונים, ושהיה בלתי אפשרי להתחרות בו – בכל פעילות גופנית היה חנן בראש. ומעבר לכך – חנן הקפיד לעזור לכל מי שגילה קושי בדרך, ובאופן קבוע החדיר בכולם מוטיבציה להמשיך ולא להתייאש. חנן התאמן כך שלוש שנים רצופות, עד תום כיתה י"ב: שלוש פעמים בכל שבוע הגיע לאימונים מבלי לוותר על אף פעילות, לא בחורף הקשה ולא בקיץ הלוהט.

חנן התגייס לצה"ל ביום 4.3.2012 לחיל הים, ושירת בספינות ה"דבור" בדרום הארץ. חנן השתלב היטב בספינה בה שירת, ועד מהרה היה לאיש צוות מוביל, "השפיץ" כדברי מפקדיו.

במהלך השירות התקדם חנן לדרגת רב-טוראי. חנן היה אמור לעלות לדרגת סמל כשבועיים לאחר נפילתו. מפקדיו סיפרו כי לאור התבלטותו בכל התחומים, מנהיגותו ומקצועיותו החליטו להוציאו לקורס סגני מפקדי ספינות, אך הוא לא זכה.

חנן נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ט בתמוז תשע"ג (27.6.2013). בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר הורים וארבעה אחים ואחיות.

על מצבתו של חנן כתבו בני משפחתו, על פי אותיות שמו: "חן וחסד, נעים הליכות ואהבת הזולת, נר לרגליך תמיד."

בפתיחת הספר "אם יש גן עדן" שכתב רון לשם מתואר המשחק "הוא כבר לא" – "זה מה שכולם משחקים כשנהרג להם חבר. זורקים את השם שלו לחלל האוויר וכל מי שמסביב צריך להשלים את המשפט, לומר מה הוא כבר לא". ולפי רעיון זה נפרדו מחנן חבריו:

"חנני כבר לא יסתובב בבית הספר וירים שולחנות, הוא כבר לא יתחבא לך ויבהיל אותך ממקום שלא תצפה.

חנני כבר לא יקפוץ מהמקום הכי גבוה, הוא כבר לא ישמח אנשים עם החיוך הכנה שלו, הוא כבר לא ילך לידך ויעניק לך הרגשת ביטחון של מלך העולם, הוא כבר לא יעצור את האוטו רק כדי להגיד שלום, הוא כבר לא יתקשר אלי בשש בבוקר ויגיד 'קום חבר שלי הולכים למעיין', הוא כבר לא יגיד שאנג'לינה ג'ולי היא האישה הכי יפה בעולם, הוא כבר לא יגיד למורות 'בבקשה אל תתקשרי לאימא שלי', הוא כבר לא יהיה הבן אדם שכולם מכירים.

חנני כבר לא ידאג לחברים שלו לפני שהוא דואג לעצמו, הוא כבר לא ישב איתי לשיחות נפש עד שלוש בלילה, הוא כבר לא יהיה פה איתנו כשנשתחרר וגם לא כשנטוס לדרום אמריקה, הוא כבר לא יעשה לי את המסיבת רווקים, הוא כבר לא יהיה המיוחד שמחמיא לכל אחד רק כדי לשמח, הוא כבר לא יחבק אותי חזק חזק עד שזה יכאב אבל גם יוציא חיוך, הוא גם לא יהיה פה עוד עשרים שנה בפגישת מחזור, הוא כבר לא ישמע את השיר שכתבנו לו, הוא כבר לא יגיד 'לא נורא, האקונה מטטה'."

"חנני שלנו", מסיימים החברים, "רצינו לזכור אותך כמו שהיית רוצה ולהמחיש לך כמה אתה יקר לליבנו".

בני משפחתו וחבריו של חנן מפרסמים בעמוד הפייסבוק שלו דברי פרידה וזיכרון, לצד הודעות בדבר אזכרות והנצחות.

ביום ט"ו באב תשע"ד (11.8.2014) הוכנס ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת חנן לבית הכנסת הסמוך לבית המשפחה בירושלים. הספר הובא לבית הכנסת בתהלוכה שיצאה מבית המשפחה.

באתר יוטיוב ניתן לראות מצגת הכוללת תמונות רבות של חנן מתחנות חייו הקצרים. בפתח המצגת כתב גל שלום, החבר שהכין אותה: "אחי היקר. מתגעגעים אליך, רוצים רק לראות את החיוך שלך שוב, לשמוע את הצחוק המתגלגל שלך ... לא מאמינים שעזבת אותנו. איך נמשיך בלעדיך? אוהבים אותך, שמור עלינו מלמעלה".