זאב ליטווין

בן רבקה ואלחנן, נולד ביום ט' בכסלו תר"ף (1.12.1919) בתל- אביב. מילדותו חונך לחיי עבודה והגנה. זאב סיים בית-ספר למסחר, התמחה בחקלאות ובעבודת בניין, כטפסן. בימי מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התגייס לנוטרות. זאב היה מצעירי הנוטרים, נער עליז ושמח המרבה לשיר. מקום מגוריו היה בפרדס בודד הנתון להתקפות הערבים. עם תום מלחמת-העצמאות הועבר מהנוטרות למשטרה. בתקופת מלחמת-העולם השנייה רצה להתגייס לצבא הבריטי ולהצטרף לבריגדה היהודית עם ייסודה, אך לאחר שיחות עם אביו שהסביר לו את חשיבות תפקידו של השוטר העברי באותם הימים שוכנע וחזר בו מרצונו. זאב שירת במשטרה עד תום מלחמת- העולם וכששוחרר מהמשטרה, התחיל לעבוד בבניין. באותם הימים החליט לקבוע לעצמו את דרכו בחיים ולאחר לבטים רבים יצא להתיישבות ונתקבל כחבר במושב השיתופי בני דרור שבגוש תל מונד. במושב זה בנה לו בית, נשא אישה ושם נולד בנו בכורו. במושב היה פעיל ב"הגנה", בהדרכה ובאימונים. בתחילת מלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "אלכסנדרוני", השתתף בסיורים ובפעולות בסביבה. נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) בכיבוש הכפר טירה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל מונד.