הלל, בנם של גרטה והרמן, נולד בעיר אשדוד ביום ח' בכסלו תשכ"ג (04.12.1962). גדל והתחנך באשדוד. למד בבית הספר היסודי "נתיבים" ובבית הספר התיכון "מקיף א". סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה.
התגייס לצה"ל ב-1980 ושירת בנח"ל, במסגרת גרעין "אשדות" שיועד לקיבוץ עין גדי לחוף ים המלח. במהלך שירותו הצבאי סיים בהצלחה קורס צלפים, ובמבצע שלום הגליל שהחל ביוני 1982 לחם כצלף. באותה שנה עבר לשרת בהיאחזות נח"ל עירית בצפון השומרון. בהיאחזות הנח"ל הכיר את תקוה, הם התאהבו ומאז לא נפרדו. בתום השירות הצבאי גרו בעין גדי כדי להתנסות בחיי קיבוץ. כעבור שנה עזבו והתמקמו בעיר אשדוד. ב-26.02.1985 נישאו באשדוד. תקוה סיפרה על הזוגיות הנהדרת שהתפתחה ביניהם על בסיס כבוד, אהבה והבנה, והעידה על הלל שהיה "הבעל האהוב והחבר הכי טוב שיכולתי לאחל לעצמי". נולדו להם שלושה ילדים: בנם הבכור, ניר, ושתי בנות: צליל ונוי. היה אב אהוב ומסור לילדיו, תמך בהם ללא סייג ועמד לצידם. הלל למד הנדסאות מחשבים במכללת אשדוד, ובתום לימודיו התקבל לעבודה בחברת החשמל. במהלך שנות עבודתו למד במסלול להנדסאי חשמל במכללת "הנדסאים תל אביב". עבד בחברת החשמל במגוון תפקידים ומקצועות, עסק גם במתן הרצאות מקצועיות. בזמנו הפנוי הרחיב את אופקיו בקריאת ספרים בתחומים רבים, לרבות ספרים על תולדות ארץ ישראל. התאפיין בסקרנות אין-סופית וברצון להעמיק ולדעת. הלל הקפיד על אורח חיים בריא, מנוהל ומסודר. היה ספורטיבי, נמרץ ובכושר גופני מצוין. התאמן בנבחרת השחייה של חברת החשמל, השתתף מטעמה בתחרויות והגיע להישגים. הרבה לרכוב על אופניים להנאתו ואף באופן תחרותי. לפעמים רכב עם בן זוג, אך לרוב רכב לבד. הלל קירב את בנו ניר לעולם האופניים, רכב איתו ואף השתתף לצידו בתחרויות. בתחרות "סובב אשדוד" הגיע הלל למקום השני, וניר למקום השלישי, ובתחרות "אֶפּיק ישראל" השתתפו בקטגוריית אב ובן. הלל אהב לטייל בארץ לא רק באופניים אלא גם ברכב וברגל. ליווה את הטיולים המשפחתיים בהסברים על ההיסטוריה המקומית והמורשת היהודית. צעד עם אשתו ב"שביל ישראל" ונותרו להם שישה ימי הליכה בלבד, שתוכננו לדצמבר 2023, כדי להשלים את המסלול. כמו כן ניצל כל הזדמנות לטייל בעולם, והעדיף טרקים בטבע. כחלק מתהליך הפרטת חברת החשמל הוצעו לעובדים מסלולי פרישה בתנאים נוחים. הלל בחר בפרישה מוקדמת בנובמבר 2018, אחרי שלושים שנות עבודה. מייד לאחר פרישתו החליט להגשים חלום ונרשם לקורס מורי דרך בבית הספר לתיירות בשלוחה התל-אביבית של אוניברסיטת חיפה. נהנה מאוד מהלימודים, סיים בהצלחה את הקורס והחל להדריך קבוצת חברים שפרשו מחברת החשמל. בזכות הידע ההיסטורי, הבקיאות בפרטים והזיכרון הפנומנלי הצליח לרתק את המטיילים ולספק חוויית טיול מושלמת. בחלוף השנים נישאו שלושת הילדים, והלל זכה לראות שבעה נכדים. היה סבא מעורב ואהוב מאוד. עם רעייתו הספיק להגשים חלום נוסף: יצאו לטיול בן חמישה חודשים באוסטרליה וניו זילנד, שכולו טרקים וטיולים בנופים קסומים. זה היה בשבילם "טיול אחרי צבא, אבל בפנסיה".
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
כבכל שבת, גם ב-7 באוקטובר השכים הלל קום כדי לרכוב על אופניו. בחר לרכוב ב"סינגל" (שביל לרוכב יחיד) בארי ובהמשכו: "סינגל" כיסופים בצפון הנגב. בשעה 06:25 נכנס ל"סובב בארי" ("הסינגל האדום" המיועד לרוכבים מנוסים). בשעה 06:30 התעוררה תקוה למשמע האזעקות והתקשרה אליו. בשעה 06:43 התקשר אליה ונענה לבקשתה לחזור מהר ולרכוב באזור אחר. מילותיו האחרונות היו: "טוב, אני חוזר". ומאז נותק הקשר עימו. המשפחה פתחה חמ"ל ביתי ולא בחלה בשום אמצעי על מנת למצוא את הלל. רק אחרי חמישה ימי חיפושים, ב-11.10.23, נמצאה גופתו לצד אופניו על ידי מתנדבי חילוץ והצלה וזק"א, סמוך לחיבור עם "סינגל" כיסופים. על פי שעון הדופק, הלל נרצח ביריות מחבלים ב-7.10.2023 בשעה 07:40 בעודו רוכב על האופניים. הוא רכב עד לשנייה האחרונה בחייו.
הלל זלמנוביץ נרצח ליד קיבוץ כיסופים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן שישים. הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד. הותיר אישה, בן ושתי בנות, נכדים ואחים. על מצבתו חקקו אוהביו את מפת ישראל, מגן דוד ושביל הרכיבה שבו נרצח וכתבו: "הלל אהוב ליבי, מחמל נפשי, בעלי, אבינו, סבנו ואחינו האהוב, נרצחת מעצם היותך יהודי בשבת השחורה והארורה. אהבתך לארץ ישראל חרוטה בליבנו. מורשתך תימשך לעד", וסיימו במילים "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט) ובפסוק "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א, ג). הלל נשא עליו מגיל צעיר כרטיס אדי, לתרומת איברים. לנוכח הימצאות הגופה לא ניתן היה לתרום איברים, לכן המשפחה החליטה לתרום דפיברילטור לאמבולנס של איחוד והצלה, תרומה להצלת חיים. להנצחתו של הלל יזם ניר בנו, בהשתתפות חברים מקהילת הרוכבים, אירוע רכיבת אופניים שהתקיים ב-3 בנובמבר 2023. תקוה, ניר וצליל בחרו לקעקע על גופם את סופו של שביל האופניים ברכיבה האחרונה שלו, ולצידו האופניים והתאריך 7.10. ברכבת ישראל, מקום עבודתה של צליל, יזמו נטיעת עצים בחזית בניין ההנהלה בעיר לוד לזכר בני משפחות העובדים שנפלו חלל במלחמה שהחלה ב-7.10.2023, ובהם הלל, ואף נחנך לזכרם בית כנסת במתחם תחזוקת הרכבות "קישון" בחיפה. בחברת החשמל, בתחנת הכוח "אשכול" בה עבד הלל, הוקמה אנדרטה מרשימה לזכרו. האנדרטה מסמלת את החיבור של שביל ישראל הקטוע ואופניים, ושמה - "נקודת אור".