דוד-יעקב גרנית

בן נעמה ומנחם, נולד ביום ו' בכסלו תשל"ז (28.11.1976) בעפרה, אח תאום לישי, אח להדס, ליהונתן ולטל. דוד נולד וגדל ביישוב עפרה שבחבל בנימין. דוד החל את לימודיו בבית-הספר היסודי נחלת בנימין בעפרה, המשיך לחטיבת-הביניים בגבעת שמואל וסיים את לימודי התיכון בישיבת בני-עקיבא בכפר הרוא"ה. לפני גיוסו לצה"ל למד, במשך שנה אחת, במכינה הקדם-צבאית ביישוב עלי.

בהיותו נער צעיר הצטרף לתנועת הנוער בני עקיבא בעפרה, תחילה כחניך ולבסוף כמדריך. דוד אהב לטייל בארץ, בעיקר במדבר, וניצל כל הזדמנות לעשות זאת. הוא היה נווט מעולה. דוד אהב לצלול בים ולגלוש בהרים המושלגים, בארץ ובחו"ל.

בחודש יולי 1995 התגייס דוד לצה"ל. הוא החל את שירותו כפרח-טיס בחיל-האוויר, אך לאחר כשנה הודח מן הקורס והתקבל לסיירת הצנחנים, תחת פיקודו של ערן שמיר. ערן חשב כי על דוד לצאת לקורס קצינים, אך דוד לא היה מעוניין בכך והתלבט. במאי 1997 נפל ערן בלבנון. הדבר השפיע מאוד על דוד, שראה בערן אדם ומפקד לדוגמה. לאחר מותו החליט דוד לצאת לקורס קצינים וראה בכך משום קיום צוואתו של ערן והמשך דרכו.

בנובמבר 1997 סיים דוד קורס קצינים והשלמה חילית. הוא חזר ליחידה, פיקד על צוות במסלול ולאחר כשנה קיבל פיקוד על צוות לוחמים ביחידה.

ביום ז' באדר תשנ"ט (23.2.1999) נפל סגן דוד גרנית בקרב בלבנון, עת עלה כוח של הסיירת על מארב של החיזבאללה. במכת האש הראשונה נהרגו מפקד היחידה רס"ן איתן בלחסן וקצין ההנדסה סגן לירז טיטו שהלכו בראש הכוח. דוד נטל את הפיקוד על הכוח, תוך ניסיון לחלץ את הנפגעים. במכת האש האחרונה נהרג דוד.

בן עשרים-ושתיים היה דוד בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים.

להנצחתו נקרא בית-הכנסת הספרדי בעפרה "מזמור לדוד".

חדר ההדרכה בתנועת הנוער בני עקיבא הוקדש לזכרו של דוד.