בן שושנה ומשה. נולד ביום ח' בכסלו תשכ"ט (29.11.1968) בקיבוץ ניצנים. למד בבית-הספר היסודי 'ניצנים'. אחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון האזורי 'שער הנגב'. גיל התנדב לשנת שירות כמדריך בשבט הצופים בבאר-שבע.

בראשית נובמבר 1987 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-האוויר ליחידה לחילוץ בהיטס. לאחר הטירונות סיים ברמה גבוהה את קורס לוחמי החילוץ, במהלכו עבר קורס צניחה וקורס צלילה. להערכת מפקדו, המצויה בתיקו האישי, היה גיל "חייל מצטיין, שימש כראש צוות חילוץ ביחידה והשתתף בפעילויות מבצעיות רבות". בסיכומי ראיונות עימו תואר כ"לוחם יציב". חבריו מספרים כי גיל הפך להיות 'מאגיסט', תפקיד שדורש הרבה כוח פיסי ועקשנות. מי שיצא איתו לחילוצים, הם אומרים, יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות. עומרי דותן, כתב עיתון 'במחנה גדנ"ע', שהכין כתבה על היחידה, סיפר: "הצטיירה לי דמות של בחור מוכשר ונחמד ובעל חוש הומור יוצא מגדר הרגיל". ומעיד איתן לוצקי: "בתוך הצוות היווה גיל מוקד של כוח והשפעה. הוא היה בעל דעות מוצקות וכושר מנהיגות והיה חבר אמיתי - עד הסוף, כמו שאומרים. נוסף לכל אלה היה מצחיק עד דמעות בחיקויים טובים יותר מן המציאות עצמה. התרשמתי מהחום שלו ומהכנות. באמת משהו יוצא דופן". ומציין חברו הקרוב, ששי: "הערצתי אותך בקטעים שאמרת בדיוק מה שאתה חושב ולא משנה מי ישב מולך". לאחר שסיים את שירותו הסדיר נקרא גיל לתקופות של מילואים ביחידה. הוא תכנן לטייל בחו"ל עם חברתו. ביום ל' בסיוון תשנ"ב (1.7.1992) נפל גיל באזור ראש הנקרה בעת מילוי תפקידו, בתאונת מסוק. הוא הובא למנוחת-עולמים בקיבוץ ניצנים. השאיר אחריו הורים, אח - שי, ושלוש אחיות - אילה, אשרת ושרונה.

המשפחה הוציאה לאור ספר לזכרו ובו דבריהם של בני משפחה וחברים על דמותו.