בן מיכאלה ויוסף. נולד ביום כ"ה באייר תשל"ט (22.5.1979) בגני תקווה. אח תאום לאורי, אח צעיר לויקי ובלה.

גיורא גדל והתחנך בגני תקווה, שם עשה את צעדיו הראשונים, ושם החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'רביבים-ראשונים' וסיימם בבית-הספר התיכון 'בן-צבי' בקרית אונו. תלמיד טוב ואהוב על חבריו. גיורא היה נער רגיש, שראה והבין בני אדם, וחשוב מכל - אהב אותם, אך ככל שאהב בני אדם כך סלד גיורא ממסגרות כובלות, ותמיד, כל חייו הקצרים, השתדל שלא להיכנע לתכתיבים קפואים שאינם מתחשבים בבני אדם. לאחר מותו, מצאו בני משפחתו מחברת עבה ובה שירים שכתב בתקופת בית- הספר התיכון.

בתחילת אוגוסט 1997, התגייס גיורא לצה"ל, לחיל-השריון. הוא שובץ כחייל בגדוד 75, 'רומח', של חטיבה 7, עוצבת 'געש' בפיקוד הצפון. הטירונות היתה תקופה לא קלה בשבילו. גיורא התקשה לקבל את המסגרת השרירותית, את ריחוקם וקשי לבם של המפקדים ואת מערכת הדרישות חסרות הפשר, שבהן הוצפו החיילים. הוא החליט שאם יזכה להיות מפקד בצה"ל, הוא ישתדל לנהוג אחרת. את קורס המקצועות סיים כנהג טנק, ולאחר אימון הצמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה), של הגדוד, יצא לקורס מפקדי טנקים. בסיום הקורס שובץ כמדריך בקורס המקצועות בבית-הספר לשריון. בשלב הבא - פיקוד באימון הצמ"פ, הספיק גיורא להשתתף רק בשבוע ההכנה של צוות הפלוגה ברמת הגולן.

ביום כ"א בכסלו תשנ"ט (10.12.1998), נפל גיורא בעת מילוי תפקידו, בתאונת-דרכים שאירעה עת נסע כמפקד-מלווה של משאית צבאית שהובילה פסולת ברזל.

בן תשע-עשרה היה גיורא בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית-העלמין 'סגולה' בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים, אח תאום ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

התאונה שבה נהרג גיורא אירעה בצומת הכניסה לבסיס 'קובת קרעה' ברמת הגולן, הבסיס שבו שירת. היה זה אחד מימי החורף הראשונים באותה שנה, לאחר לילה גשום במיוחד.