בנם של כרמית ויובל. נולד ביום י"ח בטבת תשס"ד (12.1.2004) בפריז, צרפת. אח לתמר הבכורה ולעדי הצעירה ממנו.
גיא היה בן שמונה חודשים כשמשפחתו חזרה לארץ מפריז, שם למד האב. גדל והתחנך ביישוב כוכב יאיר בשרון. בגיל שנתיים אובחן כמחונן, ולגן הילדים הגיע בכל יום מחופש לדמות אחרת, כביטוי ראשוני להומור שאפיין אותו.
בהיותו בן שש נסעה המשפחה בשליחות לוורשה שבפולין. גיא למד שם בבית הספר האמריקאי, ומאז הייתה השפה האנגלית שגורה בפיו. כעבור שלוש שנים חזר לארץ עם משפחתו ולמד בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים בכוכב יאיר. נבחר להשתתף מטעם החטיבה במשלחת ל"מצעד החיים הבינלאומי" במקדוניה, לזכר יהודי המקום שנספו בשואה. המשיך את לימודיו התיכוניים ב"בית חינוך ירקון" בקריית המועצה האזורית דרום השרון.
היה פעלתן, עסוק תמיד ומוכשר מאוד. כילד ונער סקרן ואוטודידקט, רכש ידע עצום בתחומי עניין רבים. ניגן בגיטרה ובפסנתר וצייר בכישרון רב. אהב לבשל, בעיקר פסטות ופיצות, ותמיד שדרג את המתכון הבסיסי כדי ליצור מנה ייחודית.
בלט בחוכמתו, בחשיבה היצירתית, בדעתנות ובאומץ לנווט את דרכו.
בעל כושר ביטוי בכתב ובעל-פה, שנון מאוד, "אומר תמיד את המילה האחרונה" כדברי בני המשפחה, ושולף משפטי מחץ בעת הצורך. חוש ההומור שלו שזור בכל צעד בחייו, וכך גם מעשי הקונדס הרבים, שבעקבותיהם זומנו הוריו לבית הספר לעיתים קרובות, למשל כשסידר מחדש את כל התמונות שעל הקיר בחטיבת הביניים.
כילד היה נטול פחד, הרפתקן ונמשך לספורט אתגרי. "חי את חייו על הקצה", כדברי אימו. מגיל צעיר גלש בסנובורד במדרונות מושלגים, במסלולים הקשים ביותר, ואף חלם להיות מדריך סקי. בנעוריו היה חזק פיזית ועסק בטיפוס הרים, בין השאר בתאילנד. אהב לטייל ב"שביל ישראל", בעיקר בנופי המדבר, וצעד חמש פעמים בחלקו הדרומי של המסלול. אחת הפעמים הייתה, לבחירתו, במקום טקס בר מצווה. כתב אביו: "התחלנו כשהיה בן שתים-עשרה, בשנת בר המצווה. ארבעה ימים במדבר. אבא ובן. הוא סחב תיק קטן ואני תיק גדול עתיר משקל. במסע האחרון הוא היה כבר גבר בן שמונה-עשרה. רוב המשקל היה כבר על כתפיו החסונות".
גיא היה חניך נלהב בשבט "צור" של תנועת "הצופים" בכוכב יאיר, ששימש לו בית שני. עבר קורס מד"צים (מדריכים צעירים), ולקח חלק פעיל בהדרכה, בטיולים, במחנות ובפעילויות בשבט. סיפר חברו: "גיא היה המרכז של כל מקום שבו היה. הוא היה פעיל בשבט 'צור', אבל הכי פעיל שיש. שמעו אותו. אין חניך שלא הכיר אותו ולא שמע עליו. כולם הסתכלו עליו בעיניים מעריצות, כי הוא עשה כל דבר בחן ובחיוך. יש בגיא משהו שכל אחד יכול להתחבר אליו. הוא כל כך רגיש ונגיש. אי אפשר שלא לצחוק ממנו ואיתו. אי אפשר שלא לרצות להיות איתו".
כושר המנהיגות שאפיין אותו, הכריזמה ורגישותו הרבה לזולת קירבו אליו חברים רבים, והוא ליכד אותם סביבו. "הוא היה החלילן מהמלין", סיפרה אימו. חבריו היו חשובים לו מאוד, ופעמים רבות מספור אירח אותם בביתו. השפיע לטובה על חבריו והנחיל להם, כקבוצה, את הערכים שהדריכו אותו: אופטימיות, עקשנות והיכולת לבחור את הדרך. תיאר חברו: "באיזשהו מקום גיא בנה את האופי שלנו, של השכבה. יש לו חלק כל כך גדול במי שאנחנו, החבורה. הוא היה הפנים שלנו, הפנים של השכבה שלנו".
כפי שהשפיע על הכלל, השפיע גם על כל אחד ואחד מהסובבים אותו, ושימש אוזן קשבת לרבים.
במשך כמה שנים השתתף בפעילויות ספורטיביות וחינוכיות של תנועת "חמש אצבעות", להעצמת החוסן האישי ופיתוח מנהיגות לקראת שירות צבאי משמעותי.
גיא סיים את לימודיו בתיכון בממוצע ציונים גבוה מאוד, אף שלא השקיע בלימודים ובהכנה לבחינות הבגרות.
ביום 12.12.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "גולני", במחלקה הפיקודית של גדוד 51, הגדוד שעליו פיקד אביו עשרים וחמש שנים קודם לכן.
במהלך הכשרתו ניהל יומן אישי שבו תיעד את המסלול שעבר ואת הערכים שפעל לאורם. הדברים שכתב על ערך הרעות נכללו במורשת הקרב של גולני: "חברות אמיתית לא נמדדת כשנוח, היא לא נמדדת בכמה כיף ביחד, והיא לא תלויה באורך הקשר. חברות נמדדת כשחרא, בחושך, כשמגעיל וכשלא רוצים. היא מדודה בכמה אתה מוכן לתת מעצמך למען חבריך, גם אם זה יכניס אותך לסיטואציות קשות. רק המחשבה על לשפר את מצבו של חברך, להקשות על עצמך בשביל להקל על רעך".
בסוף מסע הכומתה, ב-11.7.2023, ישב וסיכם ביומנו את מחשבותיו על השירות הצבאי עד כה: "בשבעת החודשים האחרונים כל שנייה בכל יום עסקה בדבר אחד: להפוך אותי ללוחם. בפעם הראשונה בחיי השקעתי את כל כולי במטרה אחת בודדה שהוצבה מולי. כל מד"ס, כל מור"ק (מורשת קרב), כל זמן מקצוע, כל מטווח וכל קילומטר במסעות – והיום המטרה הושגה. הפכתי ללוחם בשבעת החודשים האחרונים, והשגת המטרה סוכמה בטקס ובכומתה חומה. אני מוכן להגיד שהיום היה אחד הימים המרגשים והמשמעותיים בחיי, לראות את המשפחה הגאה, החברים התומכים, ובעיקר לקבל את הכומתה של אבא. הרגשה שלעולם חרוטה בליבי. היום הפך כל טיפת זיעה, כל שריר תפוס, כל יום מעייף, למדרגות שהובילו אותי למטרה שלי".
בתחילת נובמבר 2023 תכנן לצאת לקורס מ"כים (מפקדי כיתות), אך לא זכה להגשים זאת.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו סוף שבוע נשאר גיא לשמור על מחנה כיסופים שבו שירת. עם הישמע האזעקות שהה עם חבריו במיגונית, ובשעה 6:49 צילם אותם בסרטון אחרון. כאשר התקבל דיווח על חדירת מחבלים לקיבוץ כיסופים, יצא לקרב ללא היסוס וחתר מייד למגע. במשך יותר משלוש שעות, תחת אש תופת ובנחיתות מספרית, נלחם לצד חבריו כנגד מחבלי החמאס בקיבוץ. בתפקידו כקלע פעל בחוד הכוח, התקדם בין חצרות ובתים מול עשרות מחבלים, פינה תחת אש חבר שנפצע, עד שכדור אחד פגע בליבו והכריע אותו.
רב-טוראי גיא בזק נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכוכב יאיר. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
חודשיים לאחר נפילת גיא ערכה משפחתו חגיגה לרגל יום הולדתו העשרים, כפי שהוא היה חוגג זאת, קרוב לוודאי – במסיבת ריקודים. האירוע התקיים ב"חוות רונית" בהשתתפות כשש-מאות מוזמנים.
כדי להגשים את מטרתו של גיא למצוא את מנת פסטת הקרבונרה הטובה ביותר, אחת מעשרים המטרות שרצה להשיג עד גיל עשרים, התקיימה במסעדת "אמורה מיו" בתל אביב תחרות פסטות, שבסופה צורפה לתפריט המנה המנצחת, שניתן לה השם: "הקרבונרה של גיא".
להנצחתו יזמו חבריו עמוד ברשת האינסטגרם בכתובת: remember.guy.bazak; חברת "סקי דיל" חילקה לטסים מדבקה שעליה כתוב: "לגלוש במורד הגיא במהירות הבזק"; למעלה מעשרים מחבריו קעקעו על גופם את האותיות XO (לסימול המשחק איקס עיגול), כפי שגיא קעקע בשבת האחרונה שביקר בביתו; תנועת הצופים יצרה מערך שיעור על גיא, הכולל שיחה על מטרות שיש להציב בחיים; ומלגת הצטיינות לזכרו, תרומת קרן רוטברג, ניתנה לסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים.
לזכר גיא וסמל תומר נגר, החיילים היחידים מהמחלקה שנפלו בקרב בכיסופים, הפיקו משפחותיהם מארז של יין ובירה. על תווית בקבוק יין קברנה סוביניון מתוצרת יקב אדיר, כרם בן זמרה במרום הגליל, נכתב: "הטיפים של גיאצ'וק לחיים נכונים: תמיד להיות על הקצה, להישאר משוחרר, רגוע ולזרום, לא לפחד ליפול, לא להסס – תמיד להתחייב, והכי חשוב – לא לשכוח ליהנות!! אז תרימו כוסית לזכרו של גיאצ'וק שלנו, שיחיה בליבנו לנצח".