בניהו (בני) אברהמי
זכרון

אודות

לידה

לידה

18 ביוני, 1943

מקום לידה

איראן

חומסאר

נפילה

נפילה

15 באוקטובר, 1973

מקום פטירה

נתונים נוספים

מחזור ושנת סיום בית הספר

ח' (תשכ"ג 1963 )

משפחה וחברים

Memoriz Plus ירדן לוי

אתרים חיצוניים קשורים

בניהו (בני) אברהמי

1943-1973

בניהו (בני), בן רחל ואלקנה, נולד ביום ט"ו בסיוון תש"ג (18.6.1943) בעיירה חומסאר שבאירן, כבן זקונים להוריו, השישי במספר. כאשר היה ילד בן 7 (בשנת 1951) עלתה המשפחה לארץ והתיישבה במושב מסלול שבנגב. בניהו רכש השכלה יסודית בבית- הספר המקומי "מסלול" ואת לימודיו התיכוניים השלים בבית- הספר החקלאי "כנות" שבגדרה. הוא היה תלמיד מצטיין וחרוץ מאז ילדותו. מכריו מעידים עליו, כי היה ילד ער ומלא-חיים, שופע יזמה, אהוב ונערץ על הכול, ומנהיג מלידה - מסוג המנהיגים הצנועים. הוא המשיך את לימודיו בסמינר למורים ב"בית-ברל" שליד כפר-סבא והוסמך שם למורה. גם בסמינר הצטיין בניהו בלימודיו, ולאחר שהוסמך להוראה התגייס לצה"ל.

בניהו גויס לצה"ל באוגוסט 1965 והוצב לגדוד חרמ"ש בחיל-השריון כרובאי ומש"ק- חרמ"ש. כשם שהיה אהוב על הכול, מאז ילדותו, כן היה אהוב על מפקדיו ועל פקודיו, ובתעודת השחרור מהשירות הסדיר נרשמו המילים הבאות: "מפקד מצטיין.ממושמע. מסור לתפקידו ובעל יזמה אישית רבה".

כשסיים את שירותו הצבאי סופח בניהו כמורה לבית-הספר "שחר" שבבאר-שבע. בירושלים נשא את אשתו, שולמית, אף היא מורה במקצועה, וגידל את שני בניו: אלקנה ואביתר. בשביל שני הבנים היה האב "כזה שאוהבים יותר מכולם". יחד טיילו בשדות, יחד אספו צמחים, ויחד לחצו על הדק המצלמה של אבא. המתחרים העיקריים של שני הבנים היו הקקטוסים שגידל בני בביתו וטיפל בהם כמעט כשם שטיפל בילדיו "ולפעמים נדמה היה שאפילו יותר", אומרת אשתו. וכשם שנהג בבניו ובצמחיו, כך נהג גם בתלמידיו. בבית- ספר "שחר", שם לימד טבע וחקלאות, אמרו התלמידים: "על שיעוריו של המורה בני האהוב לא ויתר איש. גם לא העצלנים הגדולים ביותר". עם כל עיסוקיו הרבים - עבודתו, תחביביו, אשתו וילדיו, לא שכח בני מעולם את מקום ילדותו - מושב "מסלול", ולא את אמו הזקנה, שהתגוררה במושב. עוד בבחרותו עבד, חסך מעצמו ותמך בהוריו, וגם לאחר שהקים משפחה משלו, היה מגיע לעתים קרובות למושב לייעץ בענייני המשק ולעזור בעבודה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, יצא בניהו מבית-הכנסת והלך להצטרף ליחידתו. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) נעה יחידתו לעבר הגזרה הצפונית של תעלת-סואץ. תוך הסתערות על מארב של חיילי קומנדו מצרים נפל בניהו, והובא למנוחת עולמים בבית- העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

אמו תרמה לזכרו ספר-תורה לבית-הכנסת שבמושב מסלול.

 

טוען זכרונות...

רוצה לשתף את הזכרונות שלך?
רק משתמשים רשומים יכולים להעלות זכרונות לאתר וליצור אתרים חדשים.