בן יגאל וחוה. נולד ביום ה' באדר תשט"ו (28.2.1955) בגבעתיים, בן לתושבי שכונת-בורוכוב ותיקים. למד בבית-הספר היסודי ע"ש א.ד. גורדון וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש קלעי שבמקום. היה תלמיד טוב וחבר אהוד. בבית ספג את אהבת הארץ ואת הנטייה להשתרש באדמתה כחקלאי. ההורים רכשו משק חקלאי במושב בן-שמן וקיוו לעבדו יחד עם בנצי. אך הם לא זכו לראות בהגשמת חלום זה - נגזר על בנצי אף לא לראות בעיניו את המשק ההולך ונבנה. בנצי היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' בסניף שכונת-בורוכוב. מענפי הספורט חיבב במיוחד את השחייה, ומגיל עשר היה נוהג לצלוח את הכנרת מדי שנה בשנה.

בסוף יולי 1973 גויס בנצי לצה"ל. הוא שובץ בחיל-השריון ולאחר אימון בסיסי נתקבל לבית-הספר לשריון וסיים שם בציון מעולה. עלה לדרגת סמל ושימש כמפקד-טנק. במסירותו הרבה ובביצועיו המבריקים עורר את אהדתם ואת הערכתם של פקודיו ומפקדיו כאחד.

תאונת-אימונים קיפדה את פתיל-חייו. הוא נפל בעת מילוי תפקידו - ביום כ"ה בניסן תשל"ה (6.4.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. בן 20 היה בנפלו. השאיר אחריו הורים, אח ואחות צעירים ממנו.

לזכרו הקימו ההורים פינת-הנצחה במשקם שבבן-שמן - קיר דקורטיבי ומסביבו גן.