אמנון, בן צפורה ומשה ז''ל נולד בכ''ו באב תש''ד (15.8.1944).בגיל 5 עברה המשפחה לחבצלת השרון שם עסקה בחקלאות. אמנון למד בביה"ס "ביאליק", סיים את "אורט" ובחיל הים שרת על המשחתת "יפו". בטכניון למד חשמל ובמשך 17 שנים עבד ב"רפא''ל" (משרד הבטחון).היה מהנדס אלקטרוניקה ומדען, חוקר ועסק בפיתוח. היה בעל חשיבה מקורית ויצירתית, תיאורטיקן ומעשי כאחד. ראה בעבודה אתגר. לא חיפש כבוד ולא נאבק על מעמד בחברה. ברפא"ל עסק בפיתוח טילים וברובוטיקה.

במקביל לאהבתו לאלקטרוניקה ולמחקר, הוא היה ספורטאי מצטיין ואהב את הים באופן מיוחד. את שעות הפנאי בילה עם הים בסירות וגלשנים והיה בין מייסדי המועדון הימי בחבצלת-השרון. אמנון אהב את חיי הכפר ובעיקר את ריח ההדרים בצילם גדל. חלם על עתיד במושב ותכנן להשתלב בו.

בראש השנה תשנ"א 20.9.90 יצא אמנון לשרות מילואים בעזה. בדרכו לבסיס נכנס בטעות למחנה הפליטים "אל בורג" שם נסקל באבנים, נרצח, והועלה באש במכוניתו. שלוש שעות לאחר שיצא את ביתו בחבצלת-השרון מצא אמנון את מותו באכזריות ע"י המון רוצחים פורעים, צמאי דם יהודי ישראלי. בן 46 היה במותו. השאיר אשה ושלושה ילדים: חופית, סנפיר וגדעון.

אמנון היה קורבן האינתיפאדה, האמין בשלום עם שכנינו הערבים ומצער שלא זכה לראות במימושו.