בנם של לודמילה וגרגורי. אלכס נולד ברוסיה ביום י"ז באלול תשמ"ז (11.9.1987), ילד שני להוריו, אח של איליה ואלה.

בחודש דצמבר 1991, כשאלכס היה כבן ארבע, עלתה המשפחה לישראל. הם התיישבו בבאר שבע, ובעיר זו אלכס – שבבית כונה בחיבה אליק - גדל והתחנך. אחרי שסיים בית ספר יסודי הוא המשיך לתיכון מקיף ו' ע"ש קוהל, אותו סיים בהצטיינות.

מגיל צעיר אלכס היה תלמיד מצטיין במיוחד בפיזיקה ובמתמטיקה. הוא השתתף בפרויקט "מועדון מתמטי בדרום - קידומטיקה לנוער", ואף זכה במספר פרסי הצטיינות ובמלגה עבור לימודים בטכניון. במהלך לימודיו הוא גם השתתף במספר פרויקטים בפיזיקה, במתמטיקה ובמחשבים, ואף סיים סמסטר ראשון ועוד מספר קורסים באוניברסיטה עם ציון ממוצע של 94.

לאורך כל שנות הלימודים אלכס בלט כתלמיד מצטיין, וגם כחבר טוב ואהוב.

בסוף כיתה י"א, מספרים בני המשפחה, אלכס ועוד כמה תלמידים מצטיינים מבאר שבע קיבלו הזמנה למחנה קיץ ארצי בבית ספר למדעים ואומנויות בירושלים. כמה מהנערים ביקשו מאלכס לגור איתו בחדר כדי לא להיות עם מישהו זר. אחרי המחנה הגיע לבית מכתב מילד ערבי מסחנין, שהסתבר שגם לו אלכס עזר וכך הם התיידדו.

אלכס היה שילוב מנצח של תפיסה מהירה וידי זהב, סיפרו הוריו. הוא אהב לפרק ולתקן כל מכשיר אלקטרוני, היה מאתר בעיות בקלות ופותר אותן במהרה. כישוריו הטכניים שירתו אותו רבות במהלך חייו.

אלכס אהב את החיים, והחיים החזירו לו אהבה. הוא מאוד אהב לעשות ספורט, ובין היתר עסק בכדורגל ובטניס, בהיאבקות ובאגרוף. הוא גם הירבה לטייל עם משפחה ועם חברים, ולאורך השנים חרש את שבילי הארץ והפגין יכולת רבה בניווט בשטח. היכולת הזו בניווט, סיפר אביו של אלכס, סייעה למשפחה לא פעם בטיולים בחו"ל.

כבר בהיותו בכיתה י' החל אלכס להתכונן לשירות צבאי מאתגר, והצטרף לקורס הכנה לצה"ל של עמותת "אחריי" - עמותה חינוכית-חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים.

ביום 5.1.2006 התגייס אלכס לצה"ל. אחרי שפרש מקורס טיס הוא ביקש יחידה קרבית מיוחדת והגיע ליחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות, כגון פיצוץ מבנים, פינוי מוקשים, איתור מנהרות ועוד). ביחידה הוא התמחה בסילוק פצצות (ס"פ), היה לסמל צוות והתקדם לדרגת סמל ראשון.

באימונים אלכס נפצע וידו הושמה בגבס. זה לא הפריע לו להמשיך, כפי שסיפר בן: "אני מתגעגע לשטויות שהיית עושה באימוני לוט"ר על המטוס, כשמצאנו איזה דרך לטפס לכנף דרך מיליון מכשולים, ואיך שהיינו מופתעים שאתה עושה את הכול עם גבס על היד. או לדמה מטען חבלה שתכננת, שאמרת ששום חבלן או רובוט לא יוכל לפרק".

בחודש דצמבר 2008 החל מבצע "עופרת יצוקה" נגד החמאס בעזה. זמן קצר אחר כך נכנסה לשטח יחידתו של אלכס.

סמל ראשון אלכס נפל בקרב ברצועת עזה ביום י' בטבת תשס"ט (6.1.2009), היום האחד-עשר למבצע "עופרת יצוקה". חבריו לנשק של אלכס מספרים כי גם בקרב האחרון הוא קם ראשון אל מול המחבלים: צוות היחידה נכנס יחד עם גדוד גולני לשכונת סג'עיה בפאתי עזה. הכוח נכנס למבנה בו היו אמצעי חבלה במטרה לנטרלם ואלכס, שהיה אחראי ומוביל הפעילות מתוקף תפקידו, נכנס ראשון ונורה ע"י מחבלים שהסתתרו במקום מחבוא במבנה. בהמשך חילופי האש נהרגו שני המחבלים.

אלכס היה בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר הורים, אח ואחות. על מצבתו של אלכס כתבו בני המשפחה בעברית וברוסית: "אליק, אהובנו, אתה בלבנו לעד".

בערב יום הזיכרון תשס"ט (27.4.2009), יום הזיכרון הראשון אחרי נפילת אלכס, נערכה לזכרו ביער להב הסמוך לבאר שבע ריצת ניווט בהשתתפות מאות חיילים, חברים ובני משפחה. הריצה, בארגון משותף של תנועת "אחריי" ואיגוד הניווט, הפכה מאז למסורת. היא מופיעה בלוח האירועים של איגוד הניווט ומתקיימת מדי שנה במועד זה בהשתתפות מאות אנשים.

ביום 10.5.2009 נערך לזכר אלכס "קרב מתמטי" בין תלמידים מצטיינים בתחום. האירוע נערך באשכול הפיס של תיכון מקיף ו', בו הוא למד ובלט כמצטיין במתמטיקה. מאז האירוע היה למסורת שנתית בבית הספר.

בחודש יולי 2013 נחנך בבאר שבע "פארק קרסו למדע". הפארק יכלול מעבדה על שם אלכס, ויארח תחרות מתמטיקה שנתית לתלמידי העיר על שמו. התחרות הראשונה נערכה ביום 2.9.2013.

במחצית שנת 2009 נחנכה בבית הכנסת של הקהילה המסורתית "אשל אברהם" בבאר שבע, בה חגג אלכס את בר המצווה שלו, ספרייה שהוקמה לזכרו בתרומת אנשי הקהילה מארה"ב. בספרייה גם נערכות הרצאות בנושאים שונים.

ביער להב נחנכו, במלאת שנתיים לנפילת אלכס, חניון ופינת מרגוע לזכרו. במרכז השטח ניצבת אנדרטה המביאה את פרטיו. בטקס אמר אביו גרגורי: "אלכס השאיר וישאיר זיכרון עמוק בנפשות אנשים רבים, בהם חבריו הרבים כל כך ... היה לו הכישרון לאהוב ולתת הכול, כוח להתגבר ולקבל גם מה שקשה, לא לוותר גם כשלא קל, והוא שהעניק לחבריו בעת הלחימה כוחות מחודשים שוב ושוב".

לאתרי האינטרנט יוטיוב ופליקס הועלו כמה סרטים לזכר אלכס, ובהם רצף תמונות משירותו הצבאי ועם חברים. אחד הסרטים הועלה לאתר יוטיוב על ידי מיכאל גדסיק ואנדריי טופלר, חבריו של אלכס לשירות הצבאי, ומתאר את העלייה שלהם אל הר התבור במהלך טיול של שבועיים בשביל ישראל, טיול אותו הם תכננו לעשות עם אלכס. את העלייה להר תבור השניים הקדישו לאלכס, ובראש ההר הקימו גלעד אבנים לזכרו.

סרט לזכר אלכס ובו שיחות עם בני המשפחה, עם חברים מעירו ועם חברים לשירות הצבאי הוכן לבחינת הבגרות בקולנוע ע"י בר אביטל וקרן גנון, תלמידות המגמה לטלוויזיה ולקולנוע בתיכון מקיף ו' בבאר שבע, בו הוא למד, בהנחיית מרכז המגמה גואל דרורי. הסרט הועלה לאתר יוטיוב והוא מופיע גם באתר חיל ההנדסה.

                          מדברי אלכס:  "אין לנו כלום ואנחנו מאושרים"