בנם הבכור של צילה ושארל, נולד ביום ז' בטבת תשכ"ג (3.1.1963) בתלמי יפה. בשנות ילדותו הראשונות גדל אלי והתחנך בחברת הילדים של המשק. כשמלאו לו שש שנים הוא התחיל ללמוד בבית-הספר האזורי "ניצן" שבקיבוץ ניצנים, יחד עם כל בני גילו. הוא המשיך ללמוד בחטיבת הביניים של בית-הספר האזורי "שער הנגב", במגמת מכונאות. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון היה אלי פעיל בתנועת הנוער הציוני, ואף שימש כמדריך לבני נוער צעירים ממנו. הוא אהב לטייל וליהנות מהנוף הסובב אותו ומחוג חבריו שהיה רחב ביותר. לאחר סיום הלימודים ועד שהגיע מועד גיוסו לצה"ל עבד אלי בפלחה. עם זאת, הוא היה ידוע כאוהב בעלי-חיים, ובעיקר כלבים וסוסים. אלי הרבה לטפל בהם והיה קשור אליהם מאוד. הייתה לו נשמה פיוטית, ועוד בהיותו ילד נהג לכתוב שירים.

כשהתגייס אלי לצה"ל הוצב לשרת בחיל-ההנדסה, אבל לאחר כשנה הועבר ליחידה ב"גולני". ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) באסון התמוטטות הבניין של הממשל בצור, נפל אליהו בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין שבמשק תלמי יפה. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.