בנם-בכורם של יהודית ומשה הכהן, נולד ביום ב' בשבט תש"ך (31.1.1960) בנוה אפרים מונוסון, שליד תל-אביב. איל היה ילד תכול עיניים ובהיר שיער, וחביב על כל רואיו. הוא החל את מסכת לימודיו בבית-הספר בכפר סירקין, אליו העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לשנים מספר, והמשיכם בבית-הספר "אורנים" בנוה מונוסון. איל למד שלוש שנים בבית-הספר המקיף ביהוד. בתקופת לימודיו הוא היה חבר בתנועת "הצופים", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. בהתבגרותו, ניכרו באיל ניצנים של אישיות עצמאית, המורדת בכל מסגרת ובפרט במסגרת הנוקשה של בתי-הספר. ההתנגשויות עם המורים היו בלתי נמנעות, וכעסם על "הילד הרשום בבית-הספר אך אינו בכיתה" היה רב. אך למרות שלא היה חסיד לימודים רשמיים, רכש לו איל ידע והשכלה מסיורים וטיולים שערך בסביבה, ובעיקר מאוצרות הידע שמצא בספריות. בטיולים ובמחנות עם חבריו-חניכיו, הוא ראה את עולמו. איל אף יצא כמדריך בתנועה לארצות-הברית במסגרת משלחת נוער. בשובו משם, הצטרף איל למסגרת "של"ף" (שמיניות לערי פיתוח) ויצא לשנת לימודים בבית-שאן. וכאן חל בו שינוי לטובה. הוא השיג את כל המטרות שהציב לעצמו: עצמאות חברתית, הגשמה עצמית מבחינה אידיאולוגית, ואף - עמידה בבחינות הבגרות. מחלת הצהבת שתקפה אותו הביאה לדחייה במועד גיוסו. בתקופת הדחייה, התנדב איל לעבוד עם נוער בבית-שמש, ועשה זאת בהצלחה מרובה. חניכיו אהבו אותו מאוד, והיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים. איל היה מסוגר ומופנם, אך כשרונותיו פרצו החוצה והשאירו עקבות בשירים וברישומים שהשאיר אחריו.

איל גויס לצה"ל במחצית אפריל 1979, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. משברים לא קטנים פקדו אותו בתקופת שירותו, אך כאשר הסתגל - הוא החל להתקדם במסלול הצנחנים. איל עבר קורסים שונים, והיה חייל מקצועי בעל גישה נכונה לעבודה ובעל חוש אחריות ומשמעת. אף שהיה סמל, מילא בהצלחה תפקיד של מפקד מחלקה, המיועד לבעל דרגת קצין. התבלטו אצלו תכונות של אהבת האדם, אהבת הארץ, פשטות הליכות, כנות וצניעות.

ביום י"ח בניסן תשמ"ב (11.4.1982), בהיותו בחופשת שחרור, נפל סמל איל בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

רשימות לזכרו התפרסמו בעלון המועצה המקומית נוה מונוסון, ובעלון פלוגת נובמבר 1981 של חטיבת הצנחנים. כמו כן, הוקמה בספרייה הציבורית בנוה מונסון, פינת הנצחה לזכר איל.