אילן ברוך

סיפור חייו: בן שלום ושפרה. נולד ביום כ' בטבת תשי"ח (12.12.1957) בתל- אביב.  למד בבית-הספר היסודי בגבעת-שמואל, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'רמז' שבבני-ברק ו'מישלב' שבתל- אביב. אילן היה תלמיד חרוץ ונבון. אהב לקרוא ספרים ושעות רבות היה מבלה בחדרו, שקוע בקריאה או בהרכבת מטוסים. שנים-מספר היה חבר בתנועת 'השומר הצעיר' בקן תל-אביב. היה בן מסור להוריו ודואג למשפחתו. אהב לסייע בעבודות הבית והצטיין במרץ רב. היה גבוה, בלונדי, בעל עיניים גדולות וחיוך שובב. מטבעו היה אופטימי, עליז ושמח בחלקו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים למד בכיתה השביעית בבית-הספר התיכון. מאורעות המלחמה נתנו בו אותותיהם, ואילן נהיה לבחור רציני ומסוגר, ונהג להתבודד בחדרו ולהאזין למוסיקה. בתום המלחמה השתנתה גישתו אל החיים והוא החליט לעזוב את מסגרת בית-הספר. אילן וחבריו הקימו בשכונתם מועדון-נוער ועסקו בפעילות חברתית בקרב בני-הנוער במקום. אילן גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים. נשלח לקורס-צניחה ואחרי-כן לקורס חובשים-קרביים, וזכה לתעודת-הצטיינות. היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. במסגרת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית ולא התלונן על קשיים. בחופשותיו נהג לעזור להוריו והקפיד לשמור על קשרים הדוקים עם חבריו בשכונה ועם בני- משפחתו. אילן סיפר לחבריו כי הוא שואף להישלח לקורס-קצינים וכי חלומו הגדול הוא להתגורר בירושלים, לאחר השחרור מצה"ל. ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977), במהלך אימונים, נספה אילן בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.