בנם של אתי ודן יצחק. נולד ביום כ"ט בחשוון תשס"ג (4.11.2002) בקריית מוצקין. אח לעומר ולעופרי.

איליי גבריאל גדל בקריית מוצקין, למד בבית הספר היסודי "אור אבנר" בקריית ים הסמוכה ובתיכון "אורט מוצקין" בעירו, שם סיים את לימודיו במגמת האלקטרוניקה.

מילדות היה פעלתן, סקרן ושובב, מוקף בחברים טובים ונמצא תמיד במרכז העניינים. בטיולי בית הספר נהג לצעוד בראש, סחף אחריו את חבריו לכיתה ושמר על מורל גבוה. עם חיוכו הרחב וממיס הלבבות פיזר סביבו חום, אהבה ושמחת חיים, וקרן קסם אישי, טוב לב, צניעות ואופטימיות.

הוא אהב מאוד ספורט, שיחק בקבוצת הכדורסל של התיכון בו למד ובקבוצת הנוער של מועדון הכדורסל "מכבי קריית מוצקין". בקיץ 2019, כשהיה בן שבע-עשרה, השתתף עם "מכבי קריית מוצקין" במשחקי המכבייה האמריקאית לנוער במקסיקו, וקבוצתו זכתה בתואר במשחקים. גם כדורגל איליי אהב מאוד, היה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי חיפה" בכדורגל והגיע למשחקי הקבוצה בכל הזדמנות.

ב-15.3.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת "כפיר". הוא היה גאה מאוד להתגייס לתפקיד קרבי וחלם להתקדם בשירות ולהגיע לתפקיד מ"פ (מפקד פלוגה).

במהלך ההכשרה, יצא לקורס חובשים, משם המשיך לקורס מ"כים (מפקדי כיתה) ובהמשך יצא לקורס קצינים. אחרי הקורס, שימש כמ"מ (מפקד מחלקה) בגדוד "שמשון" (92) של חטיבת "כפיר".

חייליו של איליי סיפרו שדאג להם כמו אב לילדיו, השרה עליהם ביטחון והקפיד להוות עבורם דוגמה אישית. תמיד הצטיין בכל משימה, הן כלוחם והן כמפקד, עשה הכול עם חיוך, באהבה ובמסירות גדולה, תוך שהוא מקנה לחייליו ערכים של נתינה, אהבת העם והארץ ואהבת הזולת.

לאחר שסיים בהצטיינות את תפקיד המ"מ, קודם לתפקיד סגן מפקד הפלוגה הרובאית בגדוד. התפקיד העניק לו תחושת משמעות גדולה, הוא ביצע אותו עם חיוך, כהרגלו, וגם בו הצטיין.

הידיעה שאין לנו ארץ אחרת הייתה המניע למוטיבציה הגבוהה של איליי ולשאיפתו לתרום למדינה ככל יכולתו. הוא היה מגדלור של אומץ וערכים, שהאיר את הדרך לאחרים ונלחם מתוך אהבה למולדת, במסירות אין קץ ובתחושת שליחות.

תמיד היה נכון לתת מעצמו עוד, לעזור בכל הזדמנות ולהיות שם עבור סובביו עם תמיכה, עידוד, חיזוק, חיוך ומילה טובה. המשפט שליווה אותו בדרכו הצבאית ובחייו האישיים, ואותו קבע כמסר מנחה בספר המפקד, היה: "ההחלטה לעשות יותר מאחרים".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

מיומה הראשון של המלחמה הוביל איליי את הפלוגה שלו בגזרות הלחימה השונות ובעיקר בשטח רצועת עזה, שם השתתפו בארבעה סבבי לחימה. הוא היה מחויב לחייליו ולמשימה, לחם בראש, באומץ ובגבורה בכל פעולה, ונהג לומר תמיד: "אני הראשון להיכנס והראשון ליפול".

ביום שני, 23.12.2024, השתתף עם חייליו בפעילות מבצעית בשכונת שייח' זאיד בצפון רצועת עזה. במהלך קרב עם חוליית מחבלים, הופעל מטען נפץ שהוטמן במקום ופגע בחוליית הפיקוד הקדמית של הגדוד. איליי ושניים מחייליו נהרגו.

סגן איליי גבריאל אטדגי נפל בקרב ביום כ"ב בכסלו תשפ"ה (23.12.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

איליי מונצח באתרי הזיכרון האינטרנטיים של רשת בתי הספר "אורט", בית החולים "רמב"ם" בחיפה וקבוצת הכדורגל "מכבי חיפה".

עמותת "ידידי מד"א בישראל" יזמה פרויקט להנצחתו באמצעות תרומת ניידת טיפול נמרץ.

בקונצרט שירה וחזנות שנערך בבית הכנסת הגדול בקריית מוצקין, הוקדש פרק החזנות "קהילות הקודש" לזכרו.

סרטון הנצחה לאיליי הופק על ידי בית החולים "רמב"ם" בחיפה, בו עובדת אימו. הסרטון ניתן לצפייה ביוטיוב תחת השם "מפקדים מספרים על הלוחמים שנפלו במערכה".

מועדון הכדורסל "מכבי קריית מוצקין" ערך משחק לזכרו, במסגרתו שיחקה קבוצת הנוער של המועדון נגד בוגרי הקבוצה – חברי הנבחרת שבה שיחק איליי ועמם זכה במכבייה האמריקאית לנוער ב-2019.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_ilay_atedgi.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR