אורון, בנם היחיד של רינה ומשה, נולד בתל אביב ביום ח' באדר תשנ"ט (23.02.1999). הוא נקרא על שם סבו, ד"ר אהרון ביילין, ניצול שואה, שהעיד במשפט אייכמן ב-1961 על עבודתו כרופא באושוויץ. גדל והתחנך בתל אביב. הוריו התגרשו כשהיה בן שלוש, והוא עבר עם אימו לגור אצל סבתו בעיר. למד בבית הספר היסודי "גרץ". אובחן כמחונן, אבל ויתר על השיעורים הייעודיים כי העדיף להמשיך ללמוד ולבלות עם חבריו לכיתה. המשיך את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה" במגמת ספורט. היה תלמיד מצטיין. מילדות היה אחראי, בוגר לגילו ורגיש לזולת. ידע לתקן בבית כל מה שהתקלקל, והיה "הגבר של הבית", כדברי אימו. כשהתמודדה עם קשיים רפואיים, תמיד עמד לצידה. "היה לו הרבה עול על הכתפיים, אך הוא לא ברח מזה, אלא באמת לקח אחריות", סיפרה. "הרגשתי שיש לי ילד מושלם". לצד הרצינות והאחריות שאפיינו אותו, היה גם מצחיק, קליל ושמח. נהנה מהחיים והתעניין בתחומים מגוונים: אהב מוזיקה וניגן בגיטרה, הדהים את מכריו בקסמים שלמד לעשות, שיחק כדורגל ולמד אקרובטיקה. נמשך לאתגרים ולחוויות מרגשות, כמו נסיעה ברכבת הרים בלונה פארק. נהג בכל הזדמנות לבלות בים: גלש, שיחק פריזבי או ישב לנוח על החוף מול השקיעה. אהב בעלי חיים ואת כלבו קאי. הכדורסל תפס מקום מרכזי בחייו: שיחק כדורסל עם חבריו בספורטק בתל אביב כמעט כל יום, צפה במשחקי ליגת ה-NBA האמריקאית, ומעל מיטתו תלה תמונת ענק של מייקל ג'ורדן, השחקן הנערץ עליו. עם סיום לימודיו בתיכון התגייס אורון לצה"ל ושירת בקריה בתל אביב בתפקיד מובחר בתחום המחשוב. לאחר תקופה בתפקיד זה עבר לשרת כנהג בשלישות ברמת גן, ובשעות אחר הצהריים עבד בחנות הספורט Footlocker. במהלך שירותו בשלישות הכיר את ליאור, אהבתו הראשונה, שהייתה בת זוגו במשך חמש שנים. היה ביניהם קשר חם ואוהב. לאחר שהשתחרר משירות סדיר עבד כבודק תוכנה, החל בחברת הסטארט-אפ "סייט" והמשיך לעוד חברות היי-טק. במהלך תקופה זו סיים בהצלחה לימודים במכינה לקראת לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת אפקה בתל אביב, שתכנן להתחיל בסוף שנת 2023.

בסוף חג סוכות תשפ"ד נסע לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" – מסיבת טבע שהתקיימה ליד קיבוץ רעים, ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקד כל הלילה ונהנה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בזמן המתקפה באותו בוקר התחבא אורון בשיחים בשטח המסיבה. כדי שאימו לא תדאג, כתב לה שהוא נמצא בתל אביב וייסע הביתה ברגע שיוכל. חברו שמר איתו על קשר טלפוני ועודד אותו להמתין לחילוץ. השיחה ביניהם נותקה בשעה אחת-עשרה בבוקר. במשך שישה ימים הוגדר נעדר עד שנמסרה למשפחתו הבשורה המרה. למעלה משלוש-מאות ושבעים ממשתתפי מסיבת "נובה" נטבחו בידי מחבלי חמאס באותו בוקר, וכארבעים משתתפים נחטפו לרצועת עזה.

אורון ביילין נרצח בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וארבע. הובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הותיר הורים. במצבתו נפער חור בצורת לב ונכתבו שורות שראשיתן יוצרת את שמו (אקרוסטיכון): "אור קורן מאישיותך / ומשפיע על סביבתך / רוגע, חיוך ושמחה מנת חלקך / ויתור ואהבת אדם שאיפתך / נשמה טובה שכמותך". לזכרו של אורון התקיים ביום הולדתו, 23.02.2024, טורניר כדורסל בהשתתפות עשרים וארבע קבוצות באולם מרום נווה ברמת גן. כיבד את האירוע בנוכחותו ראש העיר כרמל שאמה. חבריו למשחק הכדורסל יזמו הנצחה מיוחדת לפני משחק בליגת ה-NBA בהיכל הספורט מדיסון סקוור גארדן בניו יורק: שחקן הכדורסל דמאר דרוזן, כוכב "שיקגו בולס", חתם על גופייה לזכרו של אורון, שהיה אוהד הקבוצה, וכתב עליה: "תודה לך". העיתונאי יואב מודעי כתב על כך: "מלך החצי מרחק של ה-NBA מודה למלך החצי מרחק של הספורטק". ליאור חברתו הקימה לזכרו עמוד ברשת החברתית אינסטגרם בכתובת zikaron_le_oron וכתבה: "למרות שהאור שלך כבה, אתה תמשיך להאיר עלינו". בעמוד שובצו תמונות של אורון, זיכרונות ודברי פרידה.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR