בנם הבכור של רות וחגי. נולד בירושלים ביום י"ט באדר ב' תשס"ג (23.3.2003). אח לאפרת.

אדיר גדל והתחנך בשכונת גילֹה בירושלים. בן אהוב שכיבד את אביו ואת אימו. אח קרוב ומסור לאחותו, שהבין לליבה ועשה הכול למענה. ילד שקט, אדיב וצנוע, חייכן ובעל חוש הומור, שהתאפיין בשלווה פנימית ובחוסן נפשי. בזכות אינטליגנציה גבוהה, חריצות ותפיסה מהירה הצטיין בלימודיו בבית הספר והיה אהוב על כל המורים.

חבר אמת, שדאג לחבריו, עזר להם ודחף אותם קדימה להשיג את יעדיהם, ובמילותיהם, "חבר שתמיד יהיה שם בשבילך, לא משנה מה". נודע ברגישותו לזולת ובטוב ליבו. בכל מפגש חברתי דאג שאף אחד לא יישאר לבד, וקירב למרכז החברה את מי שהרגישו בשוליים.

מאוהד של קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים" הפך בנעוריו לשחקן כדורגל מצטיין. תחילה שיחק בקבוצת הנוער של "בית"ר ירושלים", ואחר כך עבר לקבוצת "בית"ר נורדיה ירושלים", ושיחק בתפקיד בלם בקבוצת הנוער הראשונה של המועדון. בתפקיד זה באו לידי ביטוי חוזקו הגופני והמנטלי – ניחן בתפיסה אסטרטגית של המשחק וביכולת לצפות כיצד יתפתח מהלך נגדי.

אדיר אהב את עם ישראל ומדינת ישראל, וגמר אומר להגן עליה בשירותו הצבאי. במהלך לימודיו התיכוניים גיבש את רצונו לשרת ביחידה מובחרת, בעיקר בסיירת מטכ"ל, ועשה הכול כדי להגיע למטרה ולהגשים את החלום. כהכנה לצבא בנה לעצמו מסגרת של אימוני כושר מפרכים, עמד בה בנחישות, ואף סחף אחריו חברים שהצטרפו אליו והתאמנו בהשראתו ובהנחייתו.

סיים את לימודיו בהצטיינות בבית ספר מקיף גילה. לקראת גיוסו לצה"ל עבר בהצלחה תהליך מיון ("גיבוש") בן חמישה ימים ליחידה מובחרת. בימי הגיבוש תמך במועמדים האחרים, אף שהם מתחרים בו על מקום ביחידה. בסיום תהליך המיון התקבל אדיר לסיירת מטכ"ל, יחידת עילית באגף המודיעין. סגן מפקד היחידה ציין כי נתן לו ב"גיבוש" את הציון הגבוה ביותר מבין כלל המועמדים.

ביום 8.8.2021 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת מטכ"ל. עבר את מסלול ההכשרה הבסיסית הארוך, שנמשך שישה-עשר חודשים, וסיים אותו בהצטיינות. במהלך ההכשרה עבר גם קורס חובשים וגילה עניין רב בחומר הנלמד ובעולם הרפואה בכלל. אימו סיפרה בחיוך, שביקש להתאמן עליה בביצוע עירוי נוזלים. ביולי 2023 התחיל את ההכשרה המתקדמת, והתכונן לסיים את שירות החובה ולהמשיך לשירות קבע של שלוש שנים, כנדרש מלוחמים ביחידה זו.

כשדיבר על העתיד, בתום שירות הקבע, הביע רצון לעבוד עם בני נוער, להוביל אותם למצוינות ולתרום להם מארגז הכלים שלו: דבקות במטרה, משמעת עצמית, כיבוד הורים, צניעות וענווה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלו האזעקות וירי הטילים שהה אדיר בביתו, בחופשה מהצבא. הוא התארגן במהירות, והיה בין הכוחות הראשונים שהגיעו לגבול עזה עם תחילת מתקפת הטרור של מחבלי חמאס.

לוחמי סיירת מטכ"ל התפרשו על שטח נרחב בעוטף עזה, ונלחמו במחבלים בכמה יישובים, בהם כפר עזה ובארי. אדיר יצא עם קבוצת לוחמי הסיירת כדי לסייע ללחימה בקיבוץ רעים.

קיבוץ רעים הותקף בידי עשרות מחבלים שהגיעו בשלוש חוליות והחלו להצית בתים. חברי הקיבוץ הסתגרו בממ"דים שבבתיהם, ואף נתנו מחסה לכמה צעירים שנמלטו מפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמיכות לקיבוץ. את ההתקפה בלמה בשלביה הראשונים כיתת הכוננות של הקיבוץ, שמנתה שישה חברים, ואליהם הצטרפו שוטרים ממשטרת ישראל.

אדיר לחם בקיבוץ עם חבריו לסיירת מטכ"ל ועוד לוחמים מיחידות שונות. הוא חיסל עם שאר הלוחמים עשרות מחבלים, עבר מבית לבית, הציל אזרחים שהתחבאו בממ"ד ושחרר בני ערובה ממחבלים שהשתלטו עליהם.

במשך שעות ארוכות, עד הערב, נלחם אדיר באומץ רב, בנחישות ובגבורה, הציל את חייהם של רבים ובלם את ההתקפה. במהלך טיהור הבתים ממחבלים נתקל במחבל, שהתבצר עם בן ערובה בממ"ד של הבית האחרון בשכונה. המחבל הפתיע אותו וירה בו צרור. אדיר נהרג במקום.

לצידו נהרג רב-סרן אריאל בן-משה, מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל, שהוביל את לוחמי הסיירת בלחימה בקיבוץ. כמו כן נפלו בקרב בקיבוץ רעים אלוף-משנה רועי לוי, מפקד היחידה הרב-ממדית, סרן יותם בן בסט, מפקד פלוגה ביחידה זו, ורב-סרן מרדכי מוטי שמיר, מפקד פלוגה בחטיבת גולני.

סגן אדיר גאורי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר הורים ואחות.

הוריו סיפרה שגם במותו נראה על פניו החיוך הביישני והטהור שאפיין אותו מילדות.

בית הכנסת הרמב"ם, ברחוב צביה ויצחק בשכונת גילה בירושלים, השכונה שבה גרו אדיר ומשפחתו, בחר להנציח את אדיר בתפילות לעילוי נשמתו. ההנצחה היא חלק מהמיזם "זוכרים ומנציחים" בהכוונת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, שהוציא קריאה קדושה לכל בית כנסת בארץ לאמץ חלל צה"ל.

אלינור, בת דודו של אדיר, בנתה "פק"ל קפה" (ערכה להכנת קפה בתנאי שטח) לצוות שבו שירת אדיר בסיירת מטכ"ל. על הערכה הוטבע כיתוב להנצחתו.

אדיר הונצח בפינת זיכרון בבית הספר המקיף גילה שבו סיים את לימודיו; נוסף על כך, לזכרם של בוגרי בית הספר שנפלו ב-7 באוקטובר 2023, ובהם אדיר, הוקלט סרטון שירת המונים של תלמידים, שבחרו לשיר את שירו של הזמר יגל אושרי, "לצאת מדיכאון". ואלה חלק ממילות השיר:

"גם בשעות החשוכות של הלילה / תמיד יהיה כוכב קטן שיאיר לך / את עצמך, את הדרך הביתה / תמיד זה הכי חשוך לפני הזריחה".

דף הנצחה לאדיר, remember_adirgaory, הוקם באתר אינסטגרם.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR