בן שמואל וחנה. נולד ביום י"א בכסלו תרצ"ו (7.12.1935) בפתח-תקווה. בעודנו תינוק עברו הוריו לגור ברמת-יצחק, אשר היתה בראשית בניינה אז. כשהגיע אבשלום לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי על-שם ברל כצנלסון בגבעתיים. היה תלמיד טוב, ספורטאי מעולה וחבר נאמן. כשהיה בן י"ב הצטרף לסניף "הנוער העובד והלומד". אחרי שגמר את לימודיו התיכוניים בבית-הספר על-שם קלעי התחיל לעבוד בלשכת המס ברמת-גן. גויס לנח"ל באוגוסט 1953 בהתאם לחינוך שקיבל בביתו ובתנועת-הנוער. במסגרת גרעין "מתנחלים" נמצא בקבוצת דגניה א' ובחולדה. לאחר שחרורו מן הצבא היה חבר בקבוצת משמר-דויד ושם זכה לראות בהתגשם חלום ילדותו - היותו טרקטוריסט מעולה ורב-אחריות. תחביבו היה המשחק על הבמה ועם קבוצה קטנה של חברים הקים להקת-תיאטרון במשמר-דויד והצגותיה הגיעו לרמה גבוהה. בשנת 1955 התקבל לבית-הספר הדרמתי ליד "הבימה", אשר בו למד במשך שנתיים. כן רכש לעצמו אבשלום השכלה רחבה על נושאים שונים על-ידי לימוד בפני עצמו. בשנת 1960 השתתף אבשלום בקורס ראשון למתכנתי .I.B.M והצליח בו. היה מעובדי קרן-הגימלאות המרכזית של ההסתדרות והיה אחראי למחלקת-המיכון. עבודה זו דרשה יוזמה מצידו וחתירה לפתרונות בלתי-רגילים. באותה תקופה התגבשה אישיותו ותחומי-התעניינותו חרגו בהרבה מעבר למסגרת-עבודתו. הוא ראה את האפשרות העצומה הטמונה במיכון ובשל כך למד וקרא את כל מה שניתן בשטח זה. שביעות-רצונו בעבודה הפכה אותו לידידותי יותר משהיה ושופע מרץ ויזמה. באותם ימים הוקל הנטל הכלכלי עליו והוא לא רק שיכול להיפנות למשפחתו - לאישתו ולשני ילדיו הקטנים - כי אם גם חזר לתחביבו הישן של משחק בתיאטרון-חובבים. כן גם מצא פנאי להתעסק בספורט, במיוחד בשחייה שבה הצטיין. הוא זכה להערכה רבה על מסירותו ועל אחריותו לעבודה ורצונו העז היה להמשיך בלימודיו בתחום זה. מדי פעם היה יוצא למילואים והיה בין הראשונים שנקראו לדגל למלחמת ששת הימים. תקופה זו היתה קשה למשפחה כולה, שכן המתח באותם הימים היה ללא נשוא. בשבת האחרונה לפני נפלו היה בחופשה ובילה בבית מתוך עליזות וריבוי דברים מהווי-יחידתו - אך ביום השני לקרבות המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל במילוי תפקידו בדרום. הניח אישה ושני בנים, ולשני מלאה אך כשנה ורבע. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מדי שנה, סמוך לפרוץ מלחמת ששת הימים, עורכת משפחתו בשיתוף נציג משרד הביטחון והעירייה, תחרות-שחייה לזכרו - שהוא מפעל עממי בעל ערך רב לידי-המקום מבחינה ספורטיבית - וביניהם ילדי אבשלום, שהתגאו באביהם. זכרו הועלה בביטאון לאינפורמציה ולהווי המקומי של עיריית גבעתיים וגם ב"ספר הנופלים" שבהוצאת העירייה.