אברהם בן משה

אבי , אברהם בן-משה , אדם אציל נפש , נולד בעירק ולמד בבית ספר אליאנס שם למדו גם את השפה העברית. אברהם השתייך לתנועה הציונית בעירק וישב בכלא כאשר נתפס בנסיון לעלות לארץ ישראל.זמן קצר לאחר מכן עלה לארץ דרך אירן בעליה בלתי ליגלית בשנת 1951 ( הוא היה החלוץ במשפחתו - יתר בני המשפחה עלו אחריו).עם הגיעו לארץ הגיע לקיבוץ אשדות יעקב והתגייס לשירות בנחל.בקיבוץ פגש את אימי הרצליה .לאחר תקופת מה , עזבו את הקיבוץ ועברו להתגורר בחיפה. אברהם התגייס לעבודה בשירות בתי הסוהר. עם השנים התקדם מאוד בדרגות וניהל מספר בתי כלא בישראל , ביניהם : כלא שטה , כלא תל-מונד(השרון) , כלא שכם ועוד ביצע תפקידים ניהוליים במטה השירות.לאברהם היתה קריירה עשירה ומגוונת מאוד בשירות בתי הסוהר , הוא הצליח מאוד בתפקידיו השונים והצליח מאוד להכניס למקום עבודתו את הערכים הגבוהים עליהם גדל ובהם האמין : עזרה לזולת , אהבת האדם ,ענווה , נחישות ואמונה עצמית.אברהם עסק רבות בשיקום אסירים ודאג שיוכלו לחזור לחברה לאחר ששילמו את עונשם.בשיתוף פעולה עם רפאל איתן (רפול) , הכין צעירים שריצו את עונשם להתגייס לצהל (נערי רפול).נתקלנו במקרים רבים בהם פגש אסירים לשעבר ברחוב , ואשר הם הודו לו על כל מה שעשה למענם ועל הדרך בה נהג בהם ועזר להם להשתקם.אברהם נתן את כל כולו למשפחתנו, דאג לכל צרכנו  ודאג לכך שנלמד בבתי הספר הטובים ביותר. אב ובעל מסור , שופע חום ואהבה ,דאגה מתמדת לכל בני המשפחה ויכולת רבה לראות את הטוב שבכל אחד.למרות העבודה הקשה , מצאנו תמיד את הזמן לבילויים משותפים  - בכל שבת בעונת הקיץ , היינו מבלים בחוף הבונים , טיולים משפחתיים רבים וביקורי משפחה קרובה באופן קבוע. אברהם אהב את קבוצת הכדרגל של הופעל חיפה והיה הולך למשחקי הכדורגל של הקבוצה (בשבתות בהם לא היה במשמרת בבית הסוהר ).אברהם , איש ישר דרך , עוזר לזולת , צנוע , סובלני , בעל חוש הומור מפותח ואוהב הבריות.היטיב להגידרו אחד מחבריו לעובדה הוא היה קצין וג'נטלמן .אבי זכה לראות רק את נכדתו הראשונה , דפנה  , ולא הספיק לצערנו לראות את כל שבעת נכדיו .לצערנו , נפרדנו מאבי בגיל צעיר מאוד (53) , לאחר שש שנים של מחלה ממושכת.יהי זכרו ברוך , תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים .